מאירי על תהלים כג:ב

ואמ׳ בנאות דשא וגו׳ שאחר שהמשיל האל לרועה והעם לצאן הזכיר דרך לרועה הטוב שמחזר לתקוע אהלו במקום מרעה דשן ושמן ומלא דשאים ירעה את הצאן בבקר ובערב אבל בצהרים ירביצם בתוך האהל כאמרו אייכה תרביץ בצהרים (שה״ש א) ונאות נגזר מנוה ואהלי הרועים יקראו נאות רועים ונאות מדבר וכן כשרוצה הרועה הטוב להשקות את צאנו מנהלם על מי מנוחות ר״ל מים הולכים לאט ולא במים שוטפים שלא יצטער המקנה ולא יפחד לבוא השטף וע״ד זה המשל אמר על כל העם בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני