מאירי על תהלים קמז:יח

ומפני שהכפור והקרח קשים ואין הארץ מושקת מהם לשעתה אמ׳ ישלח דברו ר״ל רצונו בחום השמש או סבה אחרת וימסם ר״ל יתיכם וישובו מים וכן לפעמים ישב רוחו יזלו מים במקומות ההם כפי נשיבת הרוח ולכלם עת ידוע׳ לתועלתם כפירות ותבואות. או רומז בקרח להעניש כלומ׳ שהוא מטר ושלג וכפור וקרח וברד, אע״פ שלא נזכר, פעם לגמול פעם לעונש כי הקרח על הרוב לרוב הקור שבו ממית ומיבש הזרעים ופרחי האילנות ואע״פ שכל אלו דברים טבעיים מכל מקום הם מן הדברים הנכבדים והנשגבים שבטבע מן הענינים הרגילים ואמ׳ איוב ורעם גבורותיו מי יתבונן (כו יד).