מאירי על תהלים קלט:ד

וכל דרכי הסכנת לשון רגילות והוא כעין מה שפירשנו בענין ה׳ חקרתני ותדע וידוע שידיעת האדם במה שמורגל בו תמיד הוא אצלו ידיעה ברורה ולזה אמ׳ דרך השאלה באל שידיעתו ברורה כידיעת הדבר המורגל תמיד. ויש לפרש הסכנת פועל יוצא והוא חוזר על תנועת האיברים שהוזכרו ומלת וכל חסר בי״ת כלומ׳ ובכל דרכי וענייני הרגלת איברי ככל תנועותי הצריכות להם כי כל איברי האדם מונחים בחכמה וסדר וצריכים זה לזה על צד רחוק או קרוב ותכף שירצה לנוע באיזו מן התנועות כל האיברים הצריכים לכך חיצוניים ופנימיים נשמעים ונאותים לעזר התנועה אבל שהורגלו האיברים בכך מצד טבעם המונח בהם מאת האל ית׳. ואמ׳ אין מלה בלשוני כלומ׳ עוד אין הדבור בפי ולא הוצאתי מחשבתי לדבור שאתה ידעת כלה והוא ענין בנת לרעי מרחוק אלא שדרך הפלגת שבח הוא כופל העניינים תמיד