מאירי על תהלים קלג:ג

ואחר שדמה הכהונה לשמן שהוא המעולה שבמשקים דמה המלכות לטל לרמז שכמו הטל צורך לעולם בכל יום וערב לכל אדם כן המלכות צריך העם להתמדת משפטיו בתמידות ושתהא הנהגתו לא בחימה ולא בשטף כמטר סוחף רק במתון ע״ד הוו מתונים בדין (אבות פ״א) ואמ׳ שלמה נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו (משלי יט יב). וחרמון אינו קרוב לציון ואיך יאמ׳ ש טל חרמון יורד על הררי ציון ולדעתי פי׳ שהמלכות על הררי ציון נעים וערב כטל חרמון שיורד במקומו ונגר לארץ וזכר חרמון לרוב גובהו ושהוא נגוב כשמו מלשון והחרים ה׳ את לשון ים מצרים (ישעי׳ יא טו) והטל נראה שם בשפע כן הנהגת המלכות נגלית לרוב ישרה והתקיים הישוב המדיני בה. ואמ׳ על ציון כי שם צוה ה׳ את הברכה לרוב שלימות יושביה וחיים עד העולם רומז לחיי העולם הבא. ואם תרצה תפרשהו על מלך המשיח על הדרך שפירשנוהו. ויראה לי עוד שזאת המעלה היו אומרים כשהיו סמוכים לגבוהה שבמעלות וזו שאחריה גבוהה שבהם שהיו נכנסים לזמר ולברך.