מאירי על תהלים קיט:קכח

וכפל הענין ואמ׳ על כן כל פקודי כל ישרתי וכל פקודי כל זר מאד לפי מה שפי׳ בו זולתי ואצלי [נראה] לפרש מה שכבר הקדמנו שהפקודים הם הפנות שהשכל מורה עליהם במציאותו ואחדותו ית׳ והם דברים שהמתנגדים עלינו ור״ל חכמי המחקר חזקים באמונתם כמונו ומביאים ראיות ומופתים עליהם, ולהיותם שוים עמנו בהם קראם פקודי כל. ואע״פ שיש בקצת אמונות קדומות כופרים במציאותו ית׳ כמו שכבר נרמז אין להם מבוא וזכר למיעוטן ולפחיתותן. והכוונה בשני הפסוקים על כן אהבתי המצוות המיוחדות לתורתנו. וישרתי ר״ל שהם ישרים בעיני כל הפקודים הכלליים שחכמי האומות שוים בנו אבל כל ארח שקר והם מה שחלקו עמנו בשאר הפנות המיוחסות לנו הנכללות בשם עדות שנאתי והרחקתי.