מאירי על תהלים קיט:קכו

ואמר עת לעשות לה׳ י״מ עת הוא לה׳ לעשות נקמה כאשר הפרו תורתך ר״ל שהפירוה ובטלוה ממני בהטרדתם והם אותם האויבים שמדבר עליהם תמיד. או אמ׳ הפרו תורתך על האויבים עצמם שאינם מקיימים בתורה. ויש לפרשו על ענין הגאולה כלומ׳ אע״פ שאתה מאריך להם בזמן הזה עוד יבא לעשות עת לה׳ לאשר הפרו תורתו. וי״ל עוד דומה לפי׳ הראשון שהוא דבר על הרשעים ש העת שאני חושב להתבודד ולעשות לה׳ ר״ל להתעסק בתורתו ובעבודתו הם הפרו תורתו ר״ל שמטרידים אותי ואצל אבי העזרי פי׳ נאה שב על אויביו שמחזיקים ברשעתם עד שאף בעתים שהיה להם להכנע ולשוב כמו בימי הזקנה או ימי הצרה או ימי האבל או זמן הנועד לתשובה הם הפרו תורתך ומרשיעים ביותר. ויש לפרשו עוד מעין מה שאמרו רבותי׳ ז״ל בשעת המפזרים כנס ובשעת המכניסים פזר כלומ׳ עת וזמן עתה למי שרוח ה׳ נוספה בו להתחזק ולהתאמץ בעבודת האל מפני שרבו הנבלים מפירי התורה ואם לא יתחזקו בה היחידים תבטל לגמרי. ורבותינו דרשו מזה שפעמים אדם יכול לדחות קצת מצוות דרך הוראת שעה כגון אליהו בכרמל שהקריב בבמות בשעת איסור הבמות כדי לעשות שם לה׳ להכרית עובדי הבעל וכן אלישע שאמ׳ וכל עץ טוב תפילו. ובדרש דרשו עוד העושה תורתו עתים עתים מפר ברית דכתי׳ עת לעשות לה׳ אלא שיהא יגע בה בכל עת. וכן יש מפרשים המקרא על שלא יתיאש אדם מן התשובה כלומ׳ עת לעשות לה׳ לרחם ולקבל בתשובה אותם שישמרו תורתך. ויש לפרש עוד דרך פשט עת הוא שיעשו לה׳ אותם ש הפרו תורתך כלומ׳ הרבה עמדו ברשעם, עת הוא שישובו