ויאהב קללה כלומ׳ שיודע הוא שלרוב חמסו והרעותו לבריות [כל] אדם מקללו אעפ״כ אינו נמנע מלרדוף אחר מעשיו הרעים א״כ הוא אוהב קללה ולכן תבואהו לסוף. ומלת ותבואהו עבר במקום עתיד כי כן דרך לשון הנבואות והוא ענין ולא חפץ בברכה וגו׳ שאלו היה חפץ בברכה היה מטיב מעשיו ומתאהב לבריות.