מאירי על פסחים ע

ממה שכתבנו במשנתנו למדת שהטבל שלא נתקן כל צרכו כגון שניטלה ממנו תרומה גדולה ולא ניטלה ממנו תרומת מעשר או מעשר ראשון ולא שני או אפי' מעשר עני אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ואע"פ שהעמידה רב ששת לדעת ר' שמעון שסובר שאין איסור חל על איסור בשום צד ומאחר שאיסור טבל קודמו אין איסור חמץ חל עליו ומתוך כך אין יוצאין בו ידי מצה הא לדעת רבנן הואיל ואיסור חמץ חל על טבל יוצא בטבל אי אפשר לומר כן שאם כן משנתנו שלא כדעת חכמים ועוד היאך אמרו למעלה אבל לא בטבל פשיטא והרי חכמים מתירין בו אלא ודאי אינו כן ואע"פ שאמרו אלא מחוורתא כרב ששת לישוב סוגיא לבד נשתבחו הדברים לא לענין פסק הא לענין פסק הלכה כרבינא מפני שפירש הטעם מפני שכל שאיסור אחר מעורב בו אין יוצאין משום מצה ויש טורחים להעמיד דברי רב ששת ושלא לאסרו מצד איסור מעורב אלא שאף הם פוסקים כמשנתנו מצד אחר והוא מטעם מצוה הבאה בעבירה ואע"פ שבלולב לא פסלנו את הגזול אלא בראשון ומתורת לכם הא בשני כשר אע"פ שבאה בעבירה במצה לילה הראשון החמירו מפני שהיא מן התורה או מפני שבשעה שעושה את המצוה עושה את העבירה ולולב כבר נעשית העבירה משעת גזלה או שמא מפני שיש לחוש שיאכל כמה זיתים ומשאכל כזית נתקיימה מצותו ונמצא אוכל שאר זיתים באיסור שלא בצד מצוה וכל אלו דברים זרים ועיקר הדברים כדעת ראשון: