מאירי על פסחים סח

בשר קדשים שנטמא קודם זריקת הדם אם של צבור הוא זורק את הדם ואם של יחיד הוא אם נטמא בשר ולא נטמא החלב או שנטמא החלב ולא נטמא הבשר זורק הא נטמאו שניהם לא יזרוק ואם זרק הורצה שהציץ מרצה על הטומאה אע"פ שאינו מרצה על פסול הגוף נפסל בהיסח הדעת או באיזה ספק או יצא חוץ לעזרה לא יזרוק ואם זרק הורצה אבל אם נפסל במחשבת זמן ומקום וכיוצא בהם מפיסולי הגוף לא יזרוק ואם זרק לא הורצה:

מי החג שנטמאו ר"ל כגון של שבת שבתוך החג שהיו ממלאין אותה מערב שבת וכשנטמאו אין יכולין לילך ולמלאות בשבת והלך וטהרן בהשקה באמת המים שבעזרה והשקה זו מטהרתן מתורת זריעה כמו שהתבאר במקומו אם טהרן ואח"כ הקדישן הרי אלו מתנסכים אבל אם הקדישן ואח"כ השיקן פסולות שאין זריעה להקדש ואין בזה הפרש בין הקדישן בפה ר"ל בקריאת שם במלואן לשם חג בין שהקדישן בכלי שרת:

כבר ביארנו בזיתים וענבים שנטמאו שדורכן בפחות פחות מכביצה ויינן כשר לנסכים ומ"מ דוקא שדרכן תחלה ואח"כ הקדישן אבל הקדישן תחלה הואיל ונדחו ידחו מעלה עשו בקדשים ותרומה ליטמא המשקה עם האוכל והרי אלו אין להם אלא קדושת הפה שקדושת כלי אין כאן שאפי' נתנן בכלי אין כלי מקדשם שאין כלי שרת מקדש אלא הראוי לו וענבים אינם ראויים למזבח:

זה שהצרכנו בדריכה זו בפחות פחות מכביצה דוקא בשנטמאו הענבים בראשון לטומאה כגון שנגעו בטמא שרץ או טמא נבלה שנעשו הענבים שניים והרי הם עושים את המשקין ראשון שכל הפוסל את התרומה מטמא משקין אף בחולין להיות תחלה אבל בנגעו בשני שנעשו הם שלישי וכגון חולין שנעשו על טהרת תרומה שאין חולין נעשין שלישי אלא בדרך זה אף ביתר מכביצה כן שהרי אין שלישי עושה רביעי ואינו מטמא משקה כלל אף לתרומה וכל שכן בחולין אע"פ שנעשו על טהרת תרומה ואין לפרשה בתרומה שהרי מעלה עשו בה ליטמא המשקה עם האוכל כקדשים אלא בחולין שנעשו על טהרת תרומה והוא הדין לנגעו בשני ולענין חולין שנעשו על טהרת הקדש שאף אלו לא עשו בהם מעלה:

מי חטאת צריך למלאותן מן המעין באותו כלי עצמו שבו האפר ושהוא מקדש בו ולא שימלא בכלי אחר ויערה לזה ואע"פ שמן התורה אינו צריך שהרי כתיב ונתן עליו מים חיים אל כלי ומדכתיב בהו נתינה אלמא בתלושין נאמרה מעלה הוא שעשו חכמים בפרה ויש חולקים בה: