מאירי על פסחים מז

חטאת חיצונה שהביא מדמה לפנים ר"ל שהזה מדמה לפנים במקום הזאת חטאות פנימיות פסולה ונשרפת ושריפתה בעזרה וכן כל פיסולי קדשים כגון אשם ומנחה ועולה שנטמאו או אשם ועולה שנשפך דמם ומנחה שלא הוקטר קומצה ואמורי קדשים קלים שנטמאו הואיל וכל אלו מחיצתם בתוך חומת העזרה שריפתם בעזרה אבל פיסולי קדשים קלים הואיל ומחיצתם בתוך העיר אף שריפתם אם נפסלו חוץ לעזרה הוא וזהו שאמרו שורפין לפני הבירה ובירה חוץ לעזרה היא ובמקום שבית הדשן היה שם וכל שבקדש פסול כגון אלו שהזכרנו ופגול ונותר ויוצא לוקין על אכילתם שנאמר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו ואע"פ שלאו שבכללות הוא הרי נתיחדו לאוין לקצתם כגון נותר שהזכרנו ובחטאת חיצונה שנתנו דמה בפנים שנאמר לא תאכל באש תשרף וכן דרשו לא תאכל כל תועבה אזהרה על פסולי מוקדשין ויש לומר גם כן שכל שפיסולו בקדש שם פסול אחד הוא והרי הוא כלאו דלא תעשה כל מלאכה שאינו קרוי לאו שבכללות כמו שביארנו במציעא:

בשר קדש שנטמא כהן האוכלו לוקה ואינו חייב כרת אבל אם הוא היה טמא ואכל בשר קדש הרי הוא חייב כרת ובמעשר שני בין שהמעשר טמא והאוכל טהור בין שהמעשר טהור והאוכל טמא לוקה והוא שיאכלנו בירושלים קודם פדיון:

יש באיסור שרצים לאוין האמורים בשרץ סתם מלבד האמורים בפרטיהם ר"ל בשרץ המים ובשרץ העוף ובשרץ הארץ והאוכל לוקה על הכלל ולוקה על הפרט מעתה אכל פוטיתא שהוא שרץ המים לוקה ארבע נמלה שהוא שרץ הארץ לוקה חמש צרעה שהוא שרץ העוף ושרץ הארץ לוקה שש ודבר זה מבולבל הרבה ביד מפרשים וענין זה עם מה שיראה בסוגיא זו שלוקין בעבירה אחת שתים או שלש מלקיות לפי ענין הלאוין כל זמן שאין לנו במה נדרוש הלאוין הא כל שיש לנו מקום לדרשן דורשין ואין אומרין שהוא בא לעבור עליו בשני לאוין כבר ביארנו הכל בארוכה בשלישי של מכות וכן ענין לאו שבכללות ביארנו בכדי היכולת בתשיעי של מציעא: