מאירי על פסחים רטז

ארבע כוסות הללו צריך שיהא בהם כדי מזיגת הכוס יפה ר"ל שיהא בין ארבעתם יין חי כשיעור שיש יין מזוג בכוס יפה ר"ל כוס של ברכה ושיעור כוס של ברכה רביעית במזוג ונמצא בו מיין חי רובע רביעית שהרי נמזג הוא על חד תלתא וכן בארבע כוסות ונמצא כל אחד מהם שיעורו ככוס של ברכה שהרי כשתחלק רביעית חי בין ארבעתם נמצא רובע רביעית בכל אחד שיהא רביעית במזוג ואם רוצה למזוג יותר צריך לכוין מ"מ שיהא שם על הפחות רובע רביעית יין חי ורביעית מזוג ואם בא להוסיף מוסיף ויין חדש מותר בו כמו שביארנו למעלה בענין קידוש:

שתאם חי אף ברביעית חי לכל אחד יצא ידי יין ר"ל ידי מצות ארבע כוסות אבל לא יצא ידי חירות שאין זו שתיה מהודרה:

שתאם בבת אחת ר"ל ארבעתם רצופים ובלא הפסק אע"פ שבכוסות חלוקין שתאן יצא ידי חירות ולא יצא ידי ארבע כוסות ואין אלו נקראים ארבעה הואיל ולא סדר עליהם את הקדום להם וצריך לסדר עוד שלשה ואין צריך לומר אם נתנם בכוס אחד ושתאם בכוס אחד:

השקה מהם לבניו ולבני ביתו הקטנים שאינם בחיוב ארבע כוסות כל ששתה הוא רוב רביעית יצא ורובא דכסא שאמרו לאו דוקא שאם היה הכוס מחזיק כמה אינו צריך לשתות אלא רביעית או רוב רביעית אלא שמן הסתם אף הכוסות בשיעור זה ולכן קורהו רובא דכסא ויש חולקי' לומר שאף אם היה כוסו גדול צריך שישתה את רובו ואין נראה כן:

התינוקות אע"פ שאנו מצווים לעוררם כדי שישאלו אין משמחין אותם בענין חובת ארבע כוסות והתינוקות אין להם שמחה כל כך ביין אלא מחלקים להם קליות של שנה שעברה שאין בהם איסור חדש ואגוזים כדי שישאלו ר"ל שלא יישנו ויראו אותם הענינים שאנו מתעסקים בהם וישאלו מה נשתנה וכן חוטפין מצה כלומר שמתעסקים בה דרך המייה וחטיפה זה מזה כדי שישתעשעו התינוקות בכך ולא יבאו לידי שינה ויתעוררו למה שרואים וישאלו ויחקרו מה נשתנה וכו' עד שנבוא לספר בענין וי"מ שמקדימין באכילה וכן שואלין במהירות וזהו שסמכו לזו אמרו עליו על ר' עקיבא מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מלילי פסחים וערב יום הכפורים כדי שיאכילו את בניהם ולפירוש ראשון זו של ר' עקיבא שמועה בפני עצמה היא: