מאירי על פסחים קפב

זה שביארנו במשנתנו שהנשים בקרבן הפסח חובה דוקא בפסח ראשון אבל פסח שני אין הנשים חייבות בהם אלא רשות ואינו דוחה שבת אלא שעושין אותה טפלה לימנות עם שאר בני חבורה אפילו בשבת וכשם שפסח ראשון נאכל על מצות ומרורים אף השני כן וכבר ידעת שהמצה אין חיובה כל שבעה אלא לילה הראשון בלבד הא שאר הימים כל שאינו אוכל חמץ אוכל מה שירצה וכן ידעת שאע"פ שהמצה מצות עשה שהזמן גרמא נשים חייבות בה הואיל וישנן בבל תאכל חמץ:

הקטן אינו נעשה שליח ואינו זוכה לאחרים כלל שנאמר ויקחו להם איש שה לבית אבות איש זוכה לאחרים אם זכה או קבל מתנה לשמם אבל קטן לא: