מאירי על פסחים קפ

כבר ביארנו שהרבה תיבות קטנות עשויות כמין שופר היו בעזרה כל אחת מיוחדת לענינה ואחת מהן כתוב בה קנים שבה היו יולדות ושאר מחוסרי כפרה נותנין דמי קניהם והיו אוכלין בקדשים לערב על סמך חזקת בית דין של כהנים שחזקתם שלא לצאת מן העזרה עד שיכלו כל מעות של אותו שופר הנתנין שם באותו היום כדי שלא יאכל מחוסרי כפרה בקדשים וכבר ביארנו בפרק שלישי שכל שהיו הצבור מחצה טהורים ומחצה טמאים אין מטמאין אחד מהם להכריע רוב צבור לטומאה שאם יטמאוהו במת נמצא מבטלים את חגיגתו ואם בשרץ הרי ראוי הוא הכל כמו שביארנו שם:

הזב שראה זיבה תוך שבעה נקיים סותר כל מה שמנה הא משעברו שבעה וראה בשמיני אע"פ שלא הביא כפרתו תחלת זיבה היא וכבר ביארנו במקומו על איזה טעון קרבן שני על ראיות של שמיני ועל איזה צד אינו טעון בהן קרבן שני:

כל חייבי טבילות טבילתן ביום אחרון של טומאתן חוץ מנדה ויולדת שצריכות לעמוד כל השביעי בטומאתן שנאמר בנדה שבעת ימים תהיה בנדתה שתהא בטומאתה כל שבעה ויולדת הוקשה לנדה וטובלת בלילה שמחרתו שמיני וטהורות מיד לביתן שהטהרה אצל ביתן כטהרתן אצל תרומה ומעשר אבל לקדשים צריכות הערב שמש של מחר ומתוך כך אין הנדה טובלת בשביעי אע"פ שאינה ממחוסרי כפרה אלא בשמיני כמו שביארנו במשנה וכן שאר דברים שבאו בסוגיא זו כבר ביארנום במשנה: