מאירי על פסחים טז

אע"פ שאין סומכין על הנס במקום שההיזק מצוי מ"מ אף הוא אין ראוי להפקיע עצמו מן המצוה מתוך רכות הלב ומפחד הדברים שאין מצויים כל כך אלא יהא לבו בטוח בה' ית' אמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלהיך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שאתה הולך ומוצא אהלך שלו ושקט ובמדרש שיר השירים אמרו מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב אינו מדבר אלא בפעמי רגלים מעשה באחד שעלה לרגל ושכח ולא נעל את ביתו ומצא הנחש קשור בטבעות דלתותיו ושוב מעשה באחד ששכח ולא הכניס את תרנגולתיו ובא ומצא החתולות מקורעות לפניהן ושוב מעשה באחד ששכח ולא הכניס כרי של חטים ובא ומצא אריות מקיפין את הכרי מעשה בשני אחים עשירים באשקלון שהיו להם שכנים רעים הוי אמרין אימת אלין יהודאי סלקין למצלייה בירושלם ונן מפקחין בתיהון מטא זימנא וסלקון זימן להם הקב"ה מלאכים כמותם נכנסים ויוצאים בבתיהם מן דאתא פלגון מה דאייתי עמהון למגוריהון אמרין לון אן הויתון אמרין לון בירושלם אימת סלקתון ביום פלן אימת אתיתון ביום פלן אמרין ברוך אלהיהון די יהודאי דלא שבק יתכון אינון סבירין אימת יסקון ואנן מפקחינן בתיהון וכל יומא כדמותכון נפקין ועלין בבתיכון הדא הוא דכתי' מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב:

כל אדם חייב לעלות לרגל בין שיש לו קרקע בין שאין לו קרקע ומ"מ יש צדדים מצד גופו שהוא פטור כגון זקן וחולה ודומיהם על הדרך שפרשנום במסכת חגיגה:

לעולם יכוין אדם במצות שיהא מקיים אותן לשמן ולא יכוין בהם בשום צד להנאת עצמו דרך הערה אמרו מפני מה אין פירות גינוסר בירושלם כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא בשביל פירות גינוסר דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה משתתפת עם עליה לשמה:

בתי כנסיות ובתי מדרשות בתלמוד המערב פירשו שצריכות בדיקה שכן מכניסין בהם חמץ באבריות בראשי חדשים ופירושו באבריות בראשי חדשים ר"ל בסעודת ראש חדש שהיו עושין כשהיה החדש מעובר כדי לפרסם עבור החדש אחר שלא קדשוהו ולשון אבריאות מלשון הבראה או מלשון עבור וי"מ אבריאות עבור שנה ובראשי חדשים סעודת ראש חדש ואינו כן שבעבור שנה לא היה שם סעודה ובתי כנסיות שלנו הואיל והתינוקות מכניסים שם חמץ בכל השנה צריכים בדיקה: