מאירי על פסחים קיז

ארבעה הם שנקראים מחוסרי כפרה והם הזב והזבה והיולדת והמצורע שאף על פי שטבלו והעריבו שמשם בטהרה בשביעי שלהם אסורין לאכול בקדשים עד שיביאו כפרתן למחר ואף לאחר הכפרה צריכין טבילה אחרת לאחר הכפרה מדברי סופרים כמו שביארנו באחרון של חגיגה בדין האונן ומחוסר כפורים ואחר כן הוכשרו באכילת קדשים מיד ואין צריכין הערב שמש פעם אחרת וזה שנאמר בסוגיא טובל ואוכל בקדשים לערב לאו דוקא אלא מתוך שתפס במחוסר כפורים שבערב הפסח שטובל ואוכל פסחו לערב שהרי פסח אינו נאכל אלא בלילה הוא תופס אף באחרים לשון לערב ומ"מ אוכל הוא תכף לטבילה הבאה אחר הכפרה וקרבנות אלו לזב ולזבה הם שתי תורים או שני בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה והיולדת אם עשירה היא קרבנה כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת ואם היא עניה קרבנה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת ומצורע אם עשיר הוא מביא שני כבשים אחד לאשם ואחד לעולה וכבשה לחטאת ובעניות מביא קן אחד לעולה ואחד לחטאת וכבש לאשם וכלם חטאות שבהם קודמות לעולות אפי' חטאת העוף לעולת בהמה כגון שליולדת עשירה חטאתה קודמת שכל חטאות קודמות לעולות שעמהם ואף של מצורע בדין זה ואין הלכה כדברי האומר והעלה את העולה שהעלה כבר:

ואע"פ שביארנו שאין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא פסח וקטורת ונרות מ"מ מחוסר כפורים ששכח ולא הביא כפרתו קודם התמיד מביאה אחר התמיד וטובל מדברי סופרים ואוכל פסחו לערב שאין באיסור הקרבה אחר התמיד אלא לאו הבא מכלל עשה שנאמר בעולת תמיד של שחר והקטיר עליה חלבי השלמים ודרשו בו עליה השלם כל הקרבנות ולא על חברתה ולאו הבא מכלל עשה עשה ואין איסור עשה של השלמה דוחה עשה של פסח שיש במניעתו כרת אבל מחוסר כפורים בשאר ימות השנה שהוצרך יאכול קדשים ביומו כגון שהביא שלמי נדבה קודם התמיד וצריך לאכול בשר הזבח ושכח ולא הביא כפרתו קודם התמיד אינו מביא אחר התמיד שאע"פ שאכילת הקדשים מצות עשה כדכתיב ואכלו אותם אשר כפר בהם מ"מ אין עשה של אכילת קדש שהוא בשב ואל תעשה דוחה עשה של השלמה שהוא בקום עשה ומ"מ יראה לי שאם היה ביום שני לשלמיו שאין לו עוד זמן אלא היום מותר שלא להביאן לבית הפסול:

ומ"מ דוקא במצורע שחטאתו בהמה אבל מחוסרי כפרה שחטאתן חטאת העוף וכבר ידעת בחטאת העוף שהיא נאכלת לכהנים ואין למזבח בה אלא דמה אין זריקת הדם בכלל הדברים שאין נעשין לאחר התמיד ומביא חטאתו ואוכל וממתין העולה עד למחר שאין הקרבת עולה ואשם מעכבין באכילת קדשים אלא החטאת ושמא תאמר אף במצורע יזרוק דם חטאתו שהרי זריקת דמו אין בה איסור עשה של השלמה ומכשרתו לאכול בקדשים ויעלה אימוריו למזבח וילינו שם עד למחר שהרי אין לינה פוסלת בראש המזבח ומקטירן למחר אחר שלא ירדו וא"ת שמא יטעו כהנים ויחשבו שהם מאימורים שהיו ראויים להקטירן היום כגון שנזרק דמן קודם התמיד ונשארו שם ומקטירין אותם בלילה וכשרואים אימורים אלו יטעו ויקטירום הרי אמרו הכהנים זריזין הם מ"מ זריקת הדם במקום הראוי להקטרת אימורין אינה מכשרת לקדשים שאין זוכין בחזה ושוק של קדשים קלים ולא בבשר חטאות אלא משהוקטרו האימורין ואע"פ שאין לוקין באכילה אא"כ אכל קודם זריקת הדם ומ"מ אינו זוכה באכילה עד לאחר הקטר אימורין ומן הסתם אינו אוכל עד שזכה וכל שאין הכהנים אוכלין אין בעלים מתכפרין ואע"פ שאם נטמאו אימורין או שאבדו כהנים זוכין בזריקת הדם אין מדמין את זו לנטמאו או אבדו ושלא כדברי האומר דכיון דלא אפשר לאקטורינהו השתא משום עשה דהשלמה הרי הם כנטמאו או אבדו:

זהו הפסק הנראה לנו בשמועה זו אע"פ שיש חולקין בקצת דברים ולפי דרכך למדת שאף דברים שאין קרבין לאחר התמיד כל שנזרק דמו קודם התמיד מקטירין אותו כל היום ומקטירין איברי עולות ואמורי חטאות כל הלילה אלא שחכמים עשו בהם סייג עד חצות להרחיק מן העבירה כמו שביארנו בראשון של ברכות ואיברים ואימורין שלא נתאכלו בין של תמיד בין של שאר קרבנות מהפכין בהם כל הלילה עד הבקר ומ"מ דוקא של חול בשל חול וכל שכן של שבת ויום טוב בחול אבל חלבים של חול אינן קרבים לא בלילי שבת ולא בלילי יום טוב ומ"מ חלבי שבת קרבים בלילי יום טוב אם חל יום טוב במוצאי שבת אבל לא של שבת בלילי יום הכפורים ואי אתה צריך לפרש של יום [טוב] ביום טוב שבזמן המקדש אין שם שני ימים טובים רצופים וא"ת שני ימים טובים של ראש השנה בשבאו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין היו קדש אבל לא היה קדש אלא אחד מהם על הדרך שביארנו במסכת יום טוב ומעתה אימורי הפסח אינן קרבין בלילי הפסח אלא אם כן היה ארבעה עשר בשבת שהם כחלבי השבת: