מאירי על נדרים צח

אע"פ שאמרו שבראש השנה בני אדם נידונים על גופם בחייהם ובמותם בעוני ובצער בהפסד ובריוח אל יתיאש אדם מן התפלה ומן התשובה בכל יום שאף גזר דינו של אדם נקרע בתשובה וברוב תפלה ואין הפרגוד ננעל בפניהם לעולם וכל שכן שקצת גדוליהם אמרו אדם נידון בכל יום והכל אמת למבינים ואע"פ שאמרו כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי כמאן כרבי יוסי דאמר אדם נידון בכל יום דאי לרבנן הואיל ואדם נידון בראש השנה לא מצלינן דמאי דהוה הוה פרשוה בתפלת אחרים עליהם ואף זו לדעתי בתפלה כללית לכלם אבל תפלת עצמו או אף תפלת אחרים על איזה פרט לדעתי אף לרבנן כן אפילו חרב מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים ופירוש קצירי חולים המוטלים על ערשותיהם ומריעי רבנן שהם חלושים ותשושי כח שאכילתם ושינתם מעוטה ועמלם מרובה: