מאירי על נדרים ח

ופירשוה ממה שהקלו בו שאע"פ שהוא טעון שלש קרבנות בשעת הגלוח ר"ל חטאת עולה ושלמים ושיגלח לשם שלשתן ר"ל אחר שחיטת שלשתן אם לא גלח אלא לשם אחד מהן ר"ל אחר שחיטת אחד מהן אע"פ שהקדים לשחוט את הראוי לאחר והוא שהחטאת קודמת בכל מקום יצא ואין צריך לחזור ולמנות ולגלח לשם שלשתן ואע"פ שעלתה בזו כהוגן הם חוזרים ומחזרים בה לפרשה ממה שאמרו תחלה שחטאתו אינה נתפסת בנדר ומה שאנו קורין את זו קולא בנזירות יותר משאר חטאות הוא מצד שמכל מקום אינו דומה ששאר חטאות באין כפרה על חטא ואם אינם נתפסים בנדר אין כאן חדוש אבל חטאת נזיר שאינה באה על חטא חדוש הוא ולקולא ר"ל שאינו חייב בחטאת זו ואע"פ שחטאת יולדת אף הוא אינו בא על חטא ואינו נתפס בנדר ואע"פ כן עובר עליו בבל תאחר בזו מפני שחטאתה מכשירה לאכל בקדשים שאכילתן מצוה מדכתיב ואכלו אתם אשר כפר בהם אבל נזיר לא נאסר בקדשים כל שלא ניטמא ונמצא שאינו מכשירו אלא ביין ואין כאן מצוה ואי משום קידושא והבדלתא אין היין בהם חובת התורה אלא דברי סופרים ומה שאמרו בראש נזיר קידושא והבדלתא מושבע ועומד הוא דרך תמיהא אמר כמו שיתבאר שם ואע"פ שנזיר ויולדת על קצת חטא הן באין וכמו שדרשו בנזיר מאשר חטא וכו' וכן ביולדת מתוך שקופצת ונשבעת וכו' זו של יולדת דברי אגדה הם וכבר נדחו במקומם ואף אותה של נזיר מכל מקום אין זה חטא מסויים כשאר עבירות שהחטאות באות עליהן: