מאירי על נדרים קעח

המשנה השמינית והכונה בה בענין החלק השביעי והוא שאמר קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר אמר הר"ם האמת אצלי שזה הנדר אמנם נזכר בזה המקום על שהוא נדר נערה המאורסה שהוא יאמר שהיא התניתה בנדר שלא תקבל ממונו זו מבעלה וכאשר לא האמינה אחד מהן לא יהנה באחר זה הנדר אמנם יפירו אותו ובעלה והיה עולה על הדעת שהיא בהאמנת אחד מהן בהפרה יאסר עליה ההנאה באחר ויהיה זה הנדר לא הלך בו הפרה ולמדנו שהן מפירין כדין שאר נדרים ואפשר שיהיה זה הדין כדין כל אשה תדור תחת בעלה:

אמר המאירי קונם שאני נהנית לאבא או לאביך אם אני עושה לפיך יפר שהרי דבר זה הוא מדברים שבינו לבינה שהרי כונתה שלא תעשה לפיו ואתה צריך לפרשה בנערה המאורסה ושיפרו אביה ובעלה ובא ללמד שהם מפירים אע"פ שלא חל הנדר שאם בנשואה הרי משועבדת היא לו וכן קונם שאני נהנית לך אם אני עושה לפי אבא ולפי אביך יפר ר"ל בשתוף האב שאף זה מדברים שבינו לבינה הוא שמא תתחרט ותעשה לאביו ולאביה ויחול הנדר במה שהיא עושה לפיו או שמא הואיל ועל ידי שתעשה לפיו תאסר באביה נמצא בעלה משיאה שם רע בשכנותיה ויש מפרשים אותה בנשואה ואם כן הפרה זו ענינה שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו אלא שדבר למד מענינו וכן יש גורסין במשנתנו לא יפר ומשום דאפי' דברים שבינו לבינה לא הוו אלא תעשה לפיו ותאסר לאביו ולאביה אלא שעיקר הדברים כגרסא ראשונה וכמו שאמרו בגמרא קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך ר' נתן אומר לא יפר וחכמים אומרים יפר וודאי הלכה כחכמים וכסתם משנה:

זהו ביאור המשנה ולמדת ממנה שהבעל והאב מפירין אף עד שלא חל הנדר וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

מכיון שביארנו שהבעל מיפר אע"פ שלא חל הנדר אמרה נטולה אני מן היהודים אם אני משמשתך ר"ל אסורה אני בתשמיש כל היהודים שבעולם אם אני משמשתך אפילו פעם אחת הרי זה יפר אע"פ שלא חל הנדר עד שתשמשנו:

כבר ביארנו שחכם אינו מתיר עד שיחול הנדר וזהו שהוזכר בסוגיא זו באחד שאסר עצמו בכל הנאות שבעולם אם ישא אשה עד שילמוד כל התלמוד וכשרצה ללמוד תקפו טבעו במה שהיה רגיל בו לילך בסל שמניחין בו פירות ובכלי שמלקטין אותם בו ולא יכול ללמוד ובא אחד מן החכמים וראה שאינו יכול להתיר עד שיחול הנדר ואף זה לא היה רוצה לישא שלא יאסר בכל הנאות שבעולם והטעהו ואמר לו שאפשר לו לישא אשה בהיתר הנאת העולם והשיאו אשה וחל הנדר ונאסר בהנאות העולם והפשיטו כל בגדיו שהרי אסור היה בהנאתם וטחו בטיט לכסות מערומו והביאו לפני רב חסדא שהיה יחיד מומחה במקומו והתירו לו: