מאירי על נדרים קלז

שמע אביה והפר ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ר"ל הבעל חוזר האב ומפר חלקו של בעל ר"ל דוקא חלקו של בעל אבל חלקו אין צריך לחזור ולהפר ומכל מקום צריך שתדע שכל שאמרו חוזר האב ומפר חלקו של בעל דוקא שלא נתארסה לאחר מיתת הארוס הא שנתארסה אפילו לבית שמאי אין האב מפר לבדו אלא עם הארוס האחרון כמו שיתבאר וכן זו שאמרו בזו ולא הספיק הבעל לשמוע לאו דוקא שהרי אב מיפר אחר מיתת ארוס לבדו אף בנדרים שנראו לארוס וכדאמרינן לקמן ואימא הני מילי בנדרים שלא נראו לארוס אבל נראו לא מצי מיפר ותירץ אי בנדרים שלא נראו לארוס מבנעוריה בית אביה נפקא אלא שמיפר אף בשנראו לארוס:

ומכל מקום יש שאין גורסין עם תשובה זו ר"ל או בנדרים שלא נראו וכו' וכן אין גורסין אימא וכו' אלא שהם גורסין אמר רבא הני מילי בנדרים שלא נראו לארוס אבל נראו לארוס לא מצי אב מיפר ר"ל אפילו לא נתארסה עד שתתארס ויפר עם ארוס אחרון ולדעת זה יש בענין שתים לחומרא אחת שאם נתארסה אפילו לא נראו לארוס ראשון אינו מיפר לבדו אלא עם ארוס אחרון והשניה שאם נראו לארוס אפילו לא נתארסה אינו מפר עד שתתארס ויפר עם ארוס אחרון הא אינו מיפר לבדו אלא נדרים שלא נראו לארוס ושלא נתארסה וכן נראה דעת גדולי הרבנים אבל לגירסתנו ולשיטתנו אין הכל תלוי אלא בנתארסה שאם נתארסה אפילו לא נראו לראשון אינו מפר אלא עם אחרון ואם לא נתארסה אף בשנראו לראשון מפר וכן עיקר:

ונשוב לביאור הסוגיא והוא שאמרו אמר רבי נתן הן הן דברי בית שמאי אבל בית הלל אומרין אינו יכול להפר ופירוש הדברים אין הפרת חלק הבעל כלום אלא אם כן חוזר ומפר חלקו וכן פרשוה גדולי הרבנים ומחלקתן של בית הלל יש מפרשים דבית הלל אסיפא הוא דפליגי ובששמע אביה והפר ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת סברי בית שמאי האב שהפר מיגז גייז וחלק הבעל כדקיימא קיימא ויכול להורישו לאב ואינו צריך להפר אלא חלקו של בעל ובית הלל סברי מקלש קליש ואף חלקו לא נסתלק לגמרי וצריך לחזור ולהפר את הכל ומכל מקום יש מפרשים חוזר ומפר חלקו של בעל עם חלקו ולבית הלל לא יפר אפילו עם חלקו ומפרשין אותה כשנתארסה ועיקר הדברים כדעת ראשון אלא שאנו חוזרין למה שאמרנו דבית הלל אסיפא הוא דפליגי כלומר אבל ארישא ר"ל שמת הבעל והפר ולא הספיק לשמוע עד שמת הבעל נתרוקנה רשות לאב לא פליגי בית הלל דאע"ג דמקלש קליש מכל מקום הואיל והפרת הבעל נתבטלה לגמרי אחר שאינו בגמר הפרה לא נקלש כל כך שלא יתבטל על ידי האב ויש חולקין לומר דארישא נמי פליגי כמו שכתבנו והלכה כבית הלל:

ממה שכתבנו למדת שיש שאלה בהקם ר"ל שאם שמע האב או הבעל וקיים יכול לישאל ביום הקמתו על מה שקיים ויחזור ויפר ואם הפר אחר הקמתו ונשאל על הקמתו אף ההפרה שהפר מועלת ואין צריך לחזור ולהפר וכן כתבוה גדולי הדור בתשובת שאלה ואין חלוק בזו בנערה המאורסה בין קיים אחד מהם לקיימו שניהם וכן בעל באשתו ואב לבתו ומכל מקום דוקא ביום הקמתו הא למחר לא דלא גרע משתיקה ומכל מקום אם הפר אין יכול לישאל על הפרתו אפילו בו ביום כדי שיחזור הנדר לקדמותו:

וגדולי הרבנים פרשו ענין שאלה בהקם בנערה המאורסה ששתי רשויות עליה וקיים האחד את נדרה והשני נשאל על נדרה שנעשה שליח לחרטתה שבטל הנדר ואין הקמת חבירו כלום אבל אם הפר האחד והשני נשאל על נדרה אין זה כלום שאין הנדר ניתר חציו בהפרה וחציו בשאלה ודברים רחוקים הם מכמה צדדים חדא דכל דכן הוא ואם שאלה מועלת בנדר שנתקיים כל שכן בנדר שהופר ועוד שאין לך אחר היתר חכם כלום ואף בשקיימו שניהם חכם יכול להתיר וכן בהקמת אב לבתו ובעל לאשתו:

זה שכתבנו שהבעל מקלש קליש ולא מיגז גייז פירושו בארוס על הדרך שכתבנו שאין יכול להפר אלא בשתוף אבל בעל גמור ר"ל שכבר נשאת לו והבעל מיפר נדריה לבדו שאלו במסכת נזיר פרק רביעי בעל אי מיגז גייז או מעקר עקר ונפקא מינה לאשה שנדרה בנזיר ושמעה חברתה ואמרה ואני ובא בעלה של ראשונה והפר לה אי מעקר עקר הא נמי משתריא שאלו ההתפשה כלום הואיל ועקר מעיקרו ואי אמרת מיגז גייז היא משתריא וחברתה אסירה ומכל מקום מיגז גייז האמור כאן אינו כאותו האמור שם והוא שזה האמור כאן פירושו שהוא גוזז חלקו ונשאר חלקו האחר בקיומו ואותו האמור שם הוא שהוא גוזז הנדר ליבטל מכאן ולהבא ולא שיהא מבטלו למפרע מעיקרו וכן נאמר בעל מיגז גייז לענין הפרת מקצת שהבעל שהפר מקצת מה שהפר הפר והשאר קיים כמו שאמרו יפר חלקו וכן באב שלא הופקע הכל בהפקעת מקצת בהפרה אלא בהתרה ומתוך כך פסקנו בה דמיגז גייז ומתוך כך אם שתה יין קודם הפרה לוקה אף לאחר הפרה:

בעל שקיים את הנדר לאשתו שתי פעמים והוא שאמר קיים ליכי קיים ליכי ונשאל על ההקמה הראשונה וחזר והפר אין הפרתו כלום והנדר נשאר קיים מפני שמיד שנשאל על ההקמה הראשונה חלה השניה וכמו שאמרו במי שנשבע שתי שבועות שלא יאכל ככר אחד שאין השניה חלה על הראשונה אם נשאל על הראשונה השניה חלה עליו דלכי משכחא רווחא חיילא ואף זו כן ואי אפשר לו לישאל על שתיהן כאחד שהרי בשעת הפרת הראשונה לא חלה השניה עדיין: