מאירי על נדרים קח
Meiri on Nedarim 108 · מאירי על נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →ממה שכתבנו למדת שהנודר מן הבשר אסור בכל מיני בשר בראש וברגלים בקנה ובלב ובכל מיני הקרבים והמעין ולא אמרו קרבים לאו בשר ואכליהון לאו בר נש אלא דרך צחות לומר שאין מחזקים כלל אי נמי לענין הדין שאם התנה להאכילו בשר אינו יכול לפייסו בקרבין ומיניהון אבל לענין איסורין לא וכן אסור בבשר עופות אבל מותר הוא בבשר דגים שאינן בכלל בשר כלל ואף בחגבים מותר זו היא שיטתנו ומסתם שמועתינו שאמרה אסור בעופות ומותר בבשר דגים וחגבים ואע"פ שהקשו מאי שנא עופות דממליך עליה שליחא דגים נמי ממליך עליה שליחא עד שהעמידוה בנודר בזמן שאינו ראוי לדגים כגון שהקיז דם שבודאי אין כונתו על הדגים אלא מבשר הראוי לו ושדרכו לאכול הא כל שנדר מן הבשר בזמן הראוי אף לדגים כונתו אף לדגים סוגיא בעלמא היא שאין דין המלכת שליח נאמר אלא במה שהוא נמלך בו מתורת הדבר שנשתלח עליו כלומר בשר שאלת ימין בשר יש אבל כל שהוא נמלך כדי להאכילו כלומר איני יכול להאכילך בשר כמו ששאלת אבל אם תרצה לאכול דג או חגב אמור ואם מביא אינו בכלל זה ויש מפרשים שהסוגיא דוקא וכל שדרך המקום לימלך מבשר לדגים אף הדגים בכלל נדרו הא בזמן שאינו ראוי לדגים כגון שהקיז דם אין הדגים בכלל הא עופות מיהא בכלל ואע"פ שהעופות אף הם קשים להקזה וכמו שאמרו האי דמסוכר ר"ל שהקיז דם ואכל צפרא פרח לביה כצפרא כלומר שאינו מתחזק וכן שנינו בבריתא אין מקיזין לא על הדגים ולא על העופות ולא על בשר מליח וכן שנינו הקיז דם לא יאכל חלב ולא גבנה ולא בצים ולא שחלים ולא עופות ולא בשר מליח מכל מקום עופות על ידי שליקה ראוים הם ולא נמנעו מהמקיזים אלא בצלי אבל דגים על כל פנים קשים הם להקזה הא כל שאין דרך המקום לימלך מבשר לדגים מותר בהם על כל פנים ונמצא כלל הדברים לדעת זה שהנודר מן הבשר אסור במיני הקרבים ובעופות בכל מקום ובכל זמן ובבשר מליח שאע"פ שאינו ראוי ללקחה בשום פנים מכל מקום בשר גמור הוא אבל בדגים וחגבים אם אין דרך המקום לימלך מבשר להם מותר ואם דרך המקום לימלך מבשר להם אסור בחגבים על כל פנים ובדגים אסור כל שנדר בזמן שהוא ראוי להם אבל אם נדר בזמן שאינו ראוי להם אינן בכלל ואי זהו זמן שאינו ראוי להם כגון שהקיז דם או שיש לו כאב מתמיד בעינים שלא אמרו נונא סמא דעינא אלא בסוף החולי אלא שיש לפרש לדעת זה שהקיז דם ונדר ליומו שאלו נדר לזמן מרובה כגון שמנה ימים או יותר שכבר עברה חולשת ההקזה הרי זה כנודר שלא בזמן הקזה והדגים בכלל אבל כל שעיניו כואבות אין זמן ידוע לרפואתו ואין הדגים בכלל אפילו נדר לזמן מרובה ובזמן הזה מיהא אין דגים בכלל בשר כלל ואין המלכה לשליח מזה לזה כלל מתורת קיום שליחות ראשון ומותר בדגים על כל פנים ואף בזמן או במקום שדרך השליח לימלך מבשר לדגים כתבו גדולי המחברים שאם היו הדברים מראים בעת שנדר שלא נתכון אלא לבשר מותר בדגים: