מאירי על נזיר עו

זה שנאמר בתורה באיסורי נזיר ענבים לחים ויבשים מיותר הוא שהרי שניהם היו בכלל ענבים הא לא בא אלא שאם אכל שניהם יהא חייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו אף על פי שטעם אחד הוא הואיל והם שני שמות מכאן אתה למד לכל איסורי נזיר אף על פי שהם שוים בטעם אחד ומין אחד הואיל והם שני שמות לוקה שתים אפילו באכילה אחת ובהתראה אחת כל שאכל כזית מכל אחד מהם והותרה מכלם ונמצא שאם אכל ענבים וחרצן וזג וצמוקים ושתה רביעית יין אפילו חדש שטעמו וטעם הענבים אחד לוקה חמש מלקיות אף בהתראה אחת שהרי בכל אחד מהם לאו אחד בפני עצמו הואיל וחלקן הכתוב בלחים ויבשים אף כל המפורשים שבהם נתחלקו זה בעצמו וזה בעצמו ללאו מיוחד לכל אחד ולוקה עוד מלקות ששי משום לא יחל ששוה בכל נדר כמו שביארנו אבל אינו לוקה עליהם לאו שביעי מדין מכל אשר יעשה מגפן היין שלאו שבכללות הוא ואין לוקין עליו והוא שאמרו כאן בגירסא מדוייקת אמר אביי אכל חרצן לוקה שתים ר"ל אחת מלאו של חרצן ואחת מלאו אשר יעשה מגפן היין אכל זג לוקה שתים זג וחרצן לוקה שלש ר"ל אחת משום חרצן ואחת משום זג ושלישי מכל אשר יעשה וכו' רבא אמר אינו לוקה אלא אחת ר"ל אחת על כל פרט ופרט הא מכל אשר יעשה לא שאין לוקין על לאו שבכללות ומה שאומר איכא דאמרי תרי הוא דלא לקי ואיכא דאמרי אפילו חדא לא לקי כך פירושו איכא דאמרי שאם לא הותרה מצד הפרט אלא מצד הכלל לוקה מיהא אחת על כל הפרטים ואיכא דאמרי אפילו חדא לא לקי הואיל ולא הותרה אלא מצד הכלל וכן הלכה וכבר ידעת שהרבה בלבולין ונסחאות ושינוי פירושין נאמרו בשמועה זו ובכיוצא בה בנא ומבשל ורחים ורכב המבוארות במקומן וכבר הרחבנו בביאור עניניהם בכדי היכולת בתשיעי של מציעא:

נזיר שהיה שותה יין כל היום בהתראה אחת אף על פי שבדיני שמים חייב בכולן אינו לוקה אלא אחת ר"ל אחת משום יין שהרי מ"מ לוקה הוא שנים מצד לא יחל דברו ואם התרוהו על כל שתיה ושתיה לוקה על כל אחת ואחת כמנין התראותיו כל ששתה רביעית אחר התראתו:

כבר ביארנו לשיטתנו שאם שתה רביעית יין ורביעית חומץ חייב שתים הואיל ושני שמות הן ושגדולי המחברים חלקו לומר שאינו לוקה אלא אחת הואיל וכתוב בהן חומץ יין נראה שהכתוב עשאם אחד מ"מ יראה שסוגיא זו סועדת לשיטתנו ממה שאמרו בה הא שייר עינבי דקרוס כלומר שלוקה אף עליהן אף על פי שלוקה מצד היין והחומץ בכלל עינבי דקרוס הוא ושמא עינבי דקרוס אינו בכלל יין אבל חומץ בכלל יין הוא ולמדת שאם אכל עם אותם שהוזכרו עינבי דקרוס לוקה אף עליהם וכן בבין הבינים על הדרך שפירשנו למעלה וכן בבוסר:

לענין ביאור זה שאמרו אלא אמר רב פפא לא תנא מידי חמש פירושו שלא הוזכרו בבריתא חמש אלא לוקה סתם ופירושה לוקה כפי הראוי ושאל אם כן אמאי אותביה ושבשוה לבריתא לאקשויי מינה ותירץ אנא סברי דסברא הוא בידיה והקשיתי לו מן הבריתא להחזירו והוספתי דרך גירסא מה שהייתי אני סבור בפירושה השתא דידענא דגמ' היא בידיה ולא הדר ביה פשפשתי בדברי ומצאתי שאפשר לפרש הבריתא בדרך אחרת שאין בה קושיא ומ"מ הלכה כרבא: