מאירי על נזיר קטז

העברת שער משאר המקומות שבגוף כגון של בית השחי ובית הערוה ושאר אברים אף על פי שאין בה מטעם הקפה כלום מ"מ יש איסור בקצת דברים שבו מצד עדי אשה והוא שאמרו לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה מה תלמוד לומר אם ללמד שלא ילבש איש שמלת אשה ולא אשה שמלת איש אי אפשר לומר כן שהרי כתיב תועבה היא ואין כאן תועבה אלא שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים ולא אשה שמלת איש ותשב בין האנשים וכן שלא תצא בכלי זין למלחמה כללו של דבר שלא ישתמש זה בדבר הנהוג לזה דרך תחבולה והכנת ניאוף וכן שלא יתקן איש בתקוני אשה כגון כחול ופקוס וכיוצא באלו והעברת שער לאיש אינה בכלל עדי אשה כלל מן התורה אפילו בתער אלא שמדמיון דברים אלו אסרו חכמים לאנשים בהעברת שער שבקצת מקומות שבגוף אלא שנחלקו בה המפרשים ולשיטתנו בית השחי ובית הערוה אף על פי שמן התורה לא נכלל בעדי אשה כלל ומותר אף בתער מדברי סופרים אסור אף במספרים ואף על פי שיש צער בדבר ולא דרך קשוט הוא נעשה אלא כדי שלא יצטער בגדולן הרי אמרו גבול יש לה כל שהוא גדל משם ואילך נושר ואפילו לחוך בידו אסור כל שהוא מתכוין להשירם ומ"מ מותר לחוך בהם בבגדיו ואם נשרו נשרו ואם עבר והעבירו אם בתער לוקה מדבריהם ר"ל מכת מרדות אבל במספרים אפילו כעין תער אף על פי שיש איסור בדבר אין בו מרדות וכן בחכוך ביד ואף בתער כתבו גדולי המחברים שאין מרדות אלא במקום שאין דרכן להעבירו אלא נשים אבל במקום שאף דרך האנשים בכך אין כאן מרדות והדברים זרים זהו דין בית השחי ובית הערוה לשיטתנו אבל שאר אברים בתער אסור אלא שאין כאן מרדות ובמספרים אף כעין תער מותר לכתחלה וכל מה שנאסר בדברים אלו אף בנזיר נאסרו ולא כדברי האומר שבנזיר מותר בהעברתן הואיל והותר בהקפת כל הראש אלא אף הוא אסור בו הא מצורע ודאי חייב בכלו דכתיב את כל שערו ודרשו בו סוטה ט"ז א' עד שיעשה כדלעת:

וצריך שתדע שגירסת הספרים לשיטתנו כך היא ואמר רב מיקל אדם כל גופו בתער כלומר אף בית השחי ובית הערוה מיתיבי המעביר בית השחי לוקה ר"ל מרדות כדמפרש לה בסמוך והשיב כי קאמר רב בשאר אברים ושאר איברים מי שרי והתניא העברת שער מדברי סופרים כלומר אלא שאין בה מרדות כי קאמר רב במספרים כלומר ותער דקאמר כעין תער אלמא לא התיר רב לכתחילה אלא בשאר אברים ובמספרים אבל בתער בבית השחי ובית הערוה מכין אותו מכת מרדות ובשאר אברים אסור אלא שאין בו מרדות וכך נמצאת גירסא זו מוגהת מכתיבת רבנים גדולים ומ"מ יש גורסין בסופה אלא כי קאמר רב במספרים כלומר כשהקשה לו מהא דהמעביר בית השחי וכו' הוא תירץ כי קאמר רב במספרים דאלמא אף בית השחי ובית הערוה מותר במספרים ואין בין בית השחי ובית הערוה לשאר אברים אלא בתער ולמרדות וכן יש ספרים שאין גורסים ושאר אברים מי שרי אלא שמקשין לרב מהא דהמעביר וכו' ותירץ הא בתער הא במספרים כלומר דאף בית השחי ובית הערוה מותר במספרים ואף הם מביאים ראיה למה שאמרו בפרק החולץ במה שכתוב במפיבושת ולא עשה את רגליו שפרשוהו בהעברת שער ומאחר שהיה משבחו על כך ושהקפיד עליו דוד אלמא שמותר היה מיהא במספרים אלא שאפשר שבאותו זמן לא נגזרה גזרה זו וראיה גדולה לדעתי לשיטה ראשונה מה ששאלו מהו לגלח ואמר ליה אסור והשיבו והא קא גדל ומצטער ליה ותירץ גבול יש לה אלמא כששאלה במספרים שאלה שאם בתער מאי האי דמקשי ליה והא קא מצער ליה כשיצערהו יגזזנו במספרים אלא שמע מינה דאף במספרים קאמר דאסור ולא עוד אלא שיש גורסין בה מהו להקל כלומר במספרים ושלא כעין תער ואמר ליה אסור וכן עיקר אע"פ שקצת רבנים מפרשים שבענין תער שאלוה: