עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמאירי על מגילה

מאירי על מגילה סג

Meiri on Megillah 63 · מאירי על מגילה · free full Hebrew text

Open in the reader →

העולה לדוכן כדי לקרות בתורה פותח ספר תורה ורואה היכן צריך להתחיל ומברך כשהוא פתוח וקורא שאין חוששין שמא יאמרו ברכות כתובות בתורה והקורא לא יסייע למתורגמן שבזו הואיל ומצינו תרגום בכתבי הקדש יאמרו תרגום כתוב בתורה ואחר שקרא אם צריך לגלגל קודם שיברך לא הוזכרה בגמרא אלא שגדולי המחברים כתבו שצריך לגלגל קודם שיברך הואיל ואינו צריך לקרות בו שבראשונה הואיל וצריך לפתוח קודם שיברך לראות היכן הוא צריך להתחיל לא הטריחוהו לגלגל ולברך ולחזור ולפתוח אבל באחרונה ודאי צריך לגלגל ואח"כ יברך ויש אומרים שאף בזו אין צריך לגלגל אלא מברך אע"פ שהוא פתוח הואיל ומ"מ הוזכר בו טעם שאין חוששין לומר ברכות כתובות בתורה בתלמוד המערב התבאר במס' ברכות שאם היה אחד קורא ונשתתק עומד אחר תחתיו ואינו מתחיל ממקום שפסק זה אלא ממקום שהתחיל שא"ת ממקום שפסק הרי הראשוני' נתברכו לפניהם ולא לאחריהם והאחרוני' נתברכו לאחריהם ולא לפניהם וכתיב תורת יי' תמימה שתהא כולה תמימה וי"א שמאחר שצריך להתחיל במקום שהתחיל ראשון שהוא כמי שלא קרא ראשון כלל ומברך זה לפניהם ועיקר הדבר שאין זה מברך אלא לאחריהם:

הלוחות שמניחין בהם ס"ת שלא בשעת קריאה והבימות שבעזרה אין בהם קדושה ופי' בתלמוד המערב שאין להם קדושת ארון אבל קדושת בהכ"נ יש להם וי"מ הלוחות הנסרים שעל הספרים שלנו:

הגולל ס"ת יעמידנו על התפר שאם יהדק יותר מדאי יתבונן בהרחבת התפר קודם שיקרע הגולל ס"ת כשהוא גולל גולל מבחוץ וכשהוא מהדק מהדק מבפנים ופי' הדברים לדעתי שהוא מתחיל לגלול מבחוץ כנגד החזן וכשהוא מהדק מהדק מבפנים כנגד עצמו שאם יכרוך מצד עצמו ויהדק מצד אחורי הספר כלפי החזן יתפרדו שני צדדי הספר זה מזה והוא שכבר נהפך הספר להיות הכתיבה כנגד הגולל כדי שיכוין יותר את הגלילה ויתבונן היאך מתחברים שני צדי הספר זה בזה כך יראה לי וי"מ בה פירוש אחר לומר כשהוא גולל כמו שבארנוהו אבל ענין כשהוא מהדקה פירושו שכשהוא בא להדק כריכת קשר ראש המטפחת שיכרכנה כלפי הכתב ולא מאחוריו כדי שימצאנה החזן עליונה בשע' שיוציא את הספר פעם אחרת ולא יצטרך להפוך את הספר גדול שבכל הקוראין הוא נוטל כבוד הגלילה והגולל נוטל שכר כנגד כלם והאוחז ס"ת יאחזנה בכריכת איזו מפה עליה והאוחז אותה ערום נקבר ערום בלא אותה מצוה כלומר שאין מצות הגלילה עולה לו לכלום כשגולל אדם ס"ת גולל המטפחת עלי' כדרך שאנו עושין שאין הספר זז ממקומו אלא שכורכין את המטפחת סביב הספר לא שיגלול הספר בתוך המטפחת וכן אני אומר בכריכת תפלין לכרוך את הרצועות סביב התפלין ולא שיגלגלו התפילין בתוך הרצועות:

אלו שמשתמשין בבת קול ועושין איזה דבר או נמנעים מעשותו על פי אותו הקול אין כאן בית מיחוש מסרך לא תנחשו והרי מצינו בו רמז בכתוב דכתיב ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר ומה שנאסר מטעם זה כבר בארנוה בארוכה בז' של סנהדרין:

שני ת"ח היושבים בעיר א' ראוי להם שיהיו נוחים זה לזה בהלכה ולא יחלקו זה עם זה מצד נצוח וקטרוג ואם עשו כן עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים:

ומשה תקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בעניינו של יום הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות החג בחג ונאמר בתורה וידבר משה את מועדי יי' אל בני ישראל מצותן שיהיו קורין כל א' בזמנו וזהו שיעור מה שראינו לכללו בדיני מס' מגילה [ולאל אתן תהלה והוא ברחמיו יקבץ עמו עם סגולה לירושלים בחדוה וגילה בנויה על תלה]:

תהלה לאל יבא אחריו מה שיראה לכללו בדיני מסכת חגיגה בעזר הצור.