מאירי על מגילה נט

ראש חדש אדר שחל להיות בואתה תצוה שהיא סמוכה לכי תשא שהיא פרשת שקלים לפי סוגית ההלכה קורין חמשה בפרשת תצוה וששי בכי תשא ושביעי חוזר וקורא בכי תשא ומתוך כפילתו ניכר לכל שהיא פרשת שקלים ומ"מ שני ספרי תורה אין כאן הואיל והפרשה סמוכה ואין צריך גלילה ועכשו נוהגין להוציא שני ספרי תורה וקורין ששה בואתה תצוה ושביעי בכי תשא והוצאת הספר נותן היכר לכל על ענין הפרשה ויש נוהגין בזו בספר תורה אחת וקורין שבעה בואתה תצוה ומפסיקין בקדיש וקורא מפטיר בפרשת שקלים והקדיש מודיע הפרשה וכן נוהגין כשחל להיות בכי תשא עצמה ולפי ההלכה חל להיות בכי תשא עצמה קורין ו' כל הפרשה ואחר חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור לפי מנהגינו שאנו עושין פקוד ופסח בפשוטה סגור ופסח במעוברת אין פרשת שקלים באה לא בואתה תצוה ולא בכי תשא אלא בפשוטה או במשפטים או בתרומה ובמעוברת או באלה פקודי או בויקרא אבל בגלילות פורווינצא שעושין פקוד ופסח אף במעוברת וחולקין הסדרים לשנים באה לפעמים בואתה תצוה ולפעמים בכי תשא ודין קריאתה על הדרך שהזכרנו ומפשוטה של סוגיא אתה למד שכל שיש שני ספרי תורה קורין ששה בראשונה ושביעי בשניה ולא שיוציאו את השניה בשביל מפטיר כמו שנוהגין בהרבה מקומות אלא שיש אומרים שבאותם הזמנים היה המפטיר מכלל השבעה ואין נראה כן שהרי שאלו בו אם עולה למנין שבעה אם לאו ואע"פ שנהגו כן במקצת מקומות אינו מנהג נאה וכל שכן כשהמפטיר קטן אף גדולי הדורות למדו מסוגיא זו שכל שבת שיארע בו ראש חדש קורין בשניה מתחלת פרשת צו וביום השבת ובראשי חדשיכם ממה שאמרו בה אלא למאן דאמר פרשת צו מאי שני ואם לא כן הא שני שבכל שבת שיארע בו ראש חדש קורא מוביום השבת ובשקלים קורא מצו אלא שאף בכל שבת קורא מפרשת צו ואין זה הכרח שמ"מ הנכנסין חושבין שבתחלת הפרשה התחילו ואף אותם שעמדו הואיל ופרשה אחת היא אין כאן הוכחה:

ארבע פרשיות אלו לעולם אין קורין אותן בארבע שבתות רצופין אלא בהפסקה פעמים בהפסקה אחת פעמים בשתים והדבר תלוי בדברים אלו לעולם אם חל ראש חדש אדר בשבת קורין פרשת שקלים בו וכן בראש חדש ניסן שחל בשבת קורין פרשת החדש בו ביום ואם הגיעו באמצע שבת קורין פרשה בשבת הסמוכה להם ר"ל של שקלים בשבת הסמוכה לאדר ושל חדש בשבת הסמוכה לניסן ופרשת זכור לעולם אין קריאתה אלא בשבת שלפני פורים ופרשת פרה אין לה זמן קבוע אלא שלעולם סומכין אותה לפרשת החדש ואין מפסיקין בין שתיהם ר"ל בין פרה לחדש אחר שתדע הקדמות אלו צריך שתדע שאין אדר הסמוך לניסן בא באג"ה שלא יבא פסח בבד"ו ונמצא שאין אדר בא אלא בזבד"ו כשבא בשבת קורין שקלים בו ביום וזכור לשבת שניה שהרי יחול פורים בששי שבה ומפסיקין לשבת של מחרת פורים שהוא יום ט"ו בחדש בין זכור לפרה שאלו היינו קורין פרה ביום ט"ו היה יום כ"ב באדר זמן קריאת חדש הואיל ואין מפסיקין בין פרה לחדש ואינה שבת הסמוכה לניסן שהרי יום כ"ט של אדר שבת ומחרתו ר"ח ניסן נמצא שהוצרכנו להפסיק בט"ו ובשבת כ"ב קורין פרה ובשבת של כ"ט קורין חדש וסי' זט"ו ואם חל ר"ח ביום ב' הרי קראו שקלים בשבת שעברה והרי יש מכאן ועד פורים שתי שבתות והוצרכנו לשבת הסמוכה לפורים בקריאת זכור נמצא שהוצרכנו להפסיק בין שקלי' לזכור שבת ראשונה של אדר שהוא יום ו' בו ושבת שלאחריה שהוא י"ג לאדר קורין [זכור] ומחרתו פורים וסי' ב"ו ואם חל ר"ח אדר בד' הרי קראו שקלים בשבת שעברה ויש מכאן ועד פורים ב' שבתות שבת ד' באדר ושבת י"א באדר וא"כ צריכין להפסיק בשבת ד' ולקרוא זכור בשבת י"א שהיא סמוכה לפורים ושבת שהוא י"ח קורין פרה ושבת שהוא כ"ה קורין חדש ויום ה' שבאותו שבוע ר"ח ניסן וסי' ד"ד ואם חל ר"ח אדר בו' כבר קראו שקלים בשבת שעברה ויש מכאן ועד פורים שבת ב' אדר ושבת יום ט' בו וצריכים אנו להפסיק בשבת יום ב' כדי לקרוא זכור בשבת יום ט' שהיא סמוכ' לפורים שיחול ביום ה' שהוא י"ד לחדש וכן אנו צריכין להפסיק בשבת שאחר פורים שהוא י"ו לאדר שהרי ניסן בא בשבת ואין בו הקדמה לקריאת חדש ונמצא שבת כ"ג באדר בין שבת שאמר פורים לשבת שבו ר"ח ניסן ומפני זה חוזרין ומפסיקין בשבת שאחר פורים שהוא י"ו לאדר ושבת שהוא כ"ג באדר קורין בפרה ושבת שהוא יום ל' והוא ראש חדש ניסן קורין חדש וסימן ובי"ו: