מאירי על מכות כד

זהו ביאור המשנה ואין הלכה כן אלא הולכין אחר שניהם לקולא לגולה שאם היה עקרו חוץ לתחום ונופו נוטה תוך התחום משהגיע לעקרו נקלט והולכין אחר הנוף ואם היה עקרו בתוך התהום ונופו נוטה לחוץ משהגיע לנוף נקלט והולכין אחר העקר ואין רשאי להרגו אף על ידי חצים וצרורות ואין צריך לומר שאי אפשר להיות עקרו מדרגה לנופו ר"ל שיהא רשאי לעלות בעקרו ומשם לנופו ולהרגו לשם וכן ליוצא כל שאחד מהם בפנים ר"ל או הנוף או העקר אין זה נקרא יוצא חוץ לתחום וגואל נהרג עליו שהכל נדון אחר אותו שבפנים:

ודברים שנכנסו תחת משנה זו בגמרא אלו הן כבר ידעת שמעשר שני אינו נאכל חוץ לירושלים אלא על ידי פדייה וכן ידעת שמשנכנס לירושלים אינו נפדה למדת שבירושלים יש בו איסור פדייה ובחוצה לה יש בו איסור אכילה אילן שעקרו בירושלים ונופו חוץ לחומה דנין בנופו להחמיר אין אוכלין תחת נופו מעשר שני שדנין אותו כחוץ ומשנכנס מעשר שני לשם נאסר בפדיון שדנין אותו כפנים והולכין אחר העקר וכן אם היה נופו בפנים ועקרו בחוץ דנין להחמיר שלא לאכול ושלא לפדות הא כל שהוא בפנים מ"מ בין בעקרו בין תחת נופו אוכל ואינו פודה:

בתים שכנגד החומה אם היו פתחיהן לפנים מן החומה וכל חללן חוץ מן החומה כל שכנגד החומה ולפנים כגון תחת הפתח נדון כלפנים לכל דבר ושמכנגד החומה ולחוץ דנין בו להחמיר לענין אכילה דנין בו כבחוץ ולענין פדייה דנין בו כלפנים והולכין אחר הפתח היה פתחן לחוץ וחללן לפנים כל שבחוץ כגון תחת הפתח נדון כחוץ לכל דבר ומה שבפנים דנין בו להחמיר שלא לאכול ושלא לפדות:

המשנה השתים עשרה וענינה גם כן בזה החלק אלא שנתערבו בה דברים בעניני הרוצח שאינם מחלק מיוחד מענין כבודו וחזרה לשררה הקדומה לו והוא שאמר הרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה בן לוי גולה מעיר לעיר רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו אומר להם רוצח אני ואם אמרו אעפ"כ יקבל מהם שנאמר וזה דבר הרוצח מעלות היו שכר ללויים דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר לא היו מעלות להם שכר חוזר לשררה שהיה בה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה אמר הר"ם מחלקתם הוא בארבעים ושתים עיר אבל שש ערי מקלט אין בהם מחלקת שישבו בהם בלא שכר והלכה כר' יהודה בשני המאמרים ושררה מעלה גדולה:

אמר המאירי הרג באותה העיר ר"ל בשגגה גולה בה משכונה לשכונה ודבר זה י"א שאינו יוצא מאותה שכונה שגלה בה וי"א שכל העיר הוא יכול לצאת חוץ מאותה שכונה שהרג בה ובן לוי שהרג במדינתו ר"ל באחת מערי הלויים גולה לעיר אחרת מערי הלויים שהרי כלן קולטות כמו שביארנו ואם הרג למקום אחר וברח למקומו יתבאר בגמרא שאף הוא קולטו:

רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו בני העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני כלומר שצריך להודיע ולפרסם שהוא נכנע ועצב למה שבאה תקלה על ידו ואם אמרו לו אעפ"כ יקבל מהם שנאמר וזה דבר הרוצח: