מאירי על קידושין עג
Meiri on Kiddushin 73 · מאירי על קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →עד שלא הוקם המשכן הותרו הבמות הוקם המשכן כל זמן שעמדו במדבר נאסרו הבמות מפני שהיה עמהם מזבח הנחשת שעשה משה במשכן והיו כלם במקום אחד והיו צבור ויחידים מקריבים קרבנותיהם במזבח זה והוא הקרוי במה גדולה או במת צבור אחר שעברו הירדן והיו בגלגל כל שבע שכבשו ושבע שחלקו הותרו הבמות מפני שהיו טרודים במלחמות והיו עושין כל אחד במה לעצמו ומקריב בה והיא הנקראת במה קטנה או במת יחיד באו לשילה אחר ירשה וישיבה נאסרו הבמות חרב שילה ובאו לנוב וגבעון הותרו הבמות באו לירושלם ונבנה בית המקדש נאסרו הבמות ולא היתה עוד להן היתר וכבר ביארנו ענינים אלו וסיבותיהן בראשון של מגלה וצבור היו מקריבים קרבנותיהם בכל זמן בבמה גדולה והיחידים בשעת היתר הבמות מקריבים בבמה קטנה וכשהיו צבור מקריבים קרבנותיהם בבמה גדולה אין ספק שמקריבים היו נסכים בבמתם שהרי נצטוו במלואים וזה אשר תעשה למזבח וכו' וכתוב בו נסכים אבל אם היחידים במדבר שנאסרו הבמות קרבו נסכים בבמה גדולה אם לאו בזו נחלקו ר' ישמעאל ור' עקיבא מצד שבנסכי יחיד כתוב בפרשת שלח לך ביאה ומושב וסובר ר' ישמעאל שפירושו אחר ירשה וישיבה שנאסרו הבמות ובא להצריך ליחיד נסכים בבמה גדולה מפני שעד כאן לא קירבו יחידים נסכים בבמה גדולה והוא שכתוב שם כי תבאו אל ארץ מושבותיכם אשר אני נותן לכם בבמה הנוהגת לכלכם ולמדת ממילא שהוא סובר מושב לאחר ירשה וישיבה משמע שהרי במה גדולה אינה נוהגת בכל מושבות ולר' עקיבא לא בא אלא להטעין ליחיד נסכים בבמתו ר"ל בבמה קטנה בשעת היתר הבמות שמושב בכל מושבות משמע ואפילו במקום שנאמר ביאה אלא אם כן כתוב בה וישבת בה בפירוש בפרשת מלך ובכורים ולא לחוצה לארץ שהרי אין קרבן בחוצה לארץ אלא לשבע שכיבשו ושבע שחלקו אבל להטעינו נסכים בבמה גדולה לא הוצרך שאף במדבר הקריבום:
ולענין הסוגיא הקשו לר' ישמעאל מה ראיה מכאן שכל מקום שנאמר מושב אחר ירשה וישיבה והלא בנסכים ביאה ומושב כתוב בהו ונהי דחדש מיהא ילפת מינה הא מושב לחודיה דילמא דוקא בכל מושבות ותירץ שאף הוא לא אמרה אלא בביאה ומושב ללמד דין חדש שכתוב בו ביאה ומושב ולא יאסר לדעתו אלא בארץ ואמר אחר כן האי תנא מפיק מאידך תנא שאמר שאף בביאה סתם ר"ל אף בלא מושב לאחר ירושה וישיבה משמע ונפקא מינה לענין ערלה דכתוב בה ביאה בלא מושב וכן שביעית ויובל ומכל מקום בדברים שיש בהם חובת קרקע שאם לא כן הרי תפילין כתוב בהו ביאה ומדביאה בלא מושב כן ודאי אף מושב בלא ביאה כן ונפקא מינה לכל מקום שאמר בו מושב הן בביאה הן שלא בביאה שכלם נקראות ביאות סתם עד שיפרט בו וישבת בה וחלה אע"פ שכתוב בה ביאה כלם מודים שתכף שנכנסו ר"ל שבע שכבשו ושבע שחלקו נתחייבו בה כמו שדרשו בבואכם וכו' משנה ביאה זו מכל ביאות האמורות בתורה שבכלן כתוב כי תבאו כי יביאך וכאן כתוב בבואכם ללמדך שכיון שנכנסו נתחייבו בחלה:
ולענין פסק אין הדבר תלוי לא בביאה ולא במושב אלא בין חובת הגוף לחובת הקרקע על הדרך שביארנו במשנה ומתוך כך אין לדקדק במה שדקדקו בחדושין במקומות שנאמר בהם מושב או ביאה ונתחבטו בדיניהם בדרכים חלוקים זה בכה וזה בכה שלא נאמרו הדברים אלא דרך סוגיא ושקלא וטריא והכל הולך אחר החתום: