מאירי על קידושין סג

כבר ידעת שהפודה מעשר שני לעצמו מוסיף חומש והפודה מעשר שני של חברו אינו מוסיף חומש והתבאר במקומו שמערים אדם ונותן לבנו ולבתו הגדולים מעות ואומר להם פדה בהם את המעשר והוא שאמרו שני אחים שני שתפים אב ובנו רב ותלמידו פודין זה לזה מעשר שני ר"ל בלא תוספת חמש וכן אם הוצרך אחד מהם והיה לו לשני מעשר עני הרי זה מאכילו אפילו הבן לאביו שהרי עיקר חיובו להאכילו ולהשקותו אינו אלא משל אב ואע"פ שאם אין לאב מוטל הוא על הבן אפילו משלו מכל מקום הואיל ויש לו מעשר עני רשאי להאכילו ואין זה נקרא פורע חובו בשל עניים אחר שעיקר החיוב משל אב הוא אלא שאמרו תבא מארה שמאכיל לאביו מעשר עני אלא אם כן האכילו משלו כראוי והוא רוצה בהעדפות וזה מעדיף לו מן המעשר:

מצות כבוד שלא להכלים הבן את האב או שלא לגעור בו אפילו נטל ארנקי של בן וזרקו בפניו לים לא יכלימהו וכן בכל הדברים וראוי להדריך את בניו בכך ולעשות להם לפעמים דברים המכעיסים כדי לנסותם ולבחנם ובלבד שימחלו האבות על כבודם עד שאם חס ושלום יהא הבן עובר על מצות כבוד לא יהא האב נמצא עובר על נתינת מכשול וכן שתהא בחינתו בדברים שלא יעבור עליהם על בל תשחת ומה שאמרו ברב הונא דקרע שיראי באפי בריה כבר אמרו כפום מאני הוה כלומר במקום התפירה:

כבר ידעת שכל חייבי מיתות שנתערבו ולא הוכרו נדונין בקלה אפילו היו בעלי החמורה מרבין מוטב להקל בראויים לחמורה משנחמיר בראויין לקלה וכן ידעת בארבע מיתות שהסקילה חמורה מן השריפה מעתה הנשרפין שנתערבו בנסקלין אע"פ שהנסקלים רוב ידונו בשריפה ואין צריך לומר שכן בנסקלין שנתערבו בנשרפין שנצטרף עם זה שהנשרפים רוב ואפילו לא היתה האחת חמורה מחברתה היו נדונין בה:

מי שראה את אביו טועה בהוראה או עובר על אי זו מצוה אל יאמר לו אבא על דברי תורה עברת או טועה אתה בהוראה או כך כתוב בתורה ר"ל כנגד מה שעשית אלא יאמר לו דרך שאלה מקרא שכתוב בענין היאך הוא כלומר התבונן אם הוא כמו שאתה מבין בו וכיוצא בדברים אלו:

כל שאמר לו אביו השקני מים או שצוהו אי זה דבר והיה לו מצוה לעשות אם איפשר למצוה ליעשות על ידי אחרים תעשה על ידי אחרים וילך הוא לכבוד אביו וכן הדין במצוה שאי אפשר לו בה באחרים אלא שאינה שעה עוברת ואיפשר לו לקיים את שתיהן הא כל שהמצוה שעה עוברת ואי אפשר לו בה באחרים יניח כבוד אביו ויעשה את המצוה שהוא ואביו חייבין בכבוד שמים ואם צוהו לעבור על אי זה מצוה הן עשה הן לא תעשה אפילו מדברי סופרים אל ישמע לו כלל ומה שיש לפקפק בשמועה זו עם שמועת כל חפצים לא ישוו בה האמורה בראשון של מועד קטן כבר ביארנוה שם בסוגית המשנה הששית ותלמוד תורה מיהא כל שבטל כבוד אב ואם בשבילה אין בידו עבירה והוא שאמרו במסכת מגלה גדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם שכל אותן השנים שנטמן יעקב בבית עבר לא נענש עליהם:

האב או הרב אפילו נשיא שמחלו על כבודם כבודם מחול אפילו להשתמש מהם אלא שמכל מקום אף במה שמחלו מכבודם ראוי שלא יקבל מהם אלא בהדור ובסרהוב עד שיעשו עצמם כמכירים שלא מן הדין הוא ומכל מקום מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ואין לשום אדם להקל בכבודו אף עם מחילתו וכל שכן לקבל תשמיש ממנו כדי שלא להקל בעול יראתו והוא שאמרו שום תשים עליך מלך שתהא אימתו מוטלת עליך: