מאירי על קידושין קנד

כהן גדול שבא על אלמנת ראובן ועל אלמנת שמעון ועל אלמנת לוי והתרו בו על כל אחת מהן לוקה על כל אחת ואחת ולא סוף דבר בזו אלא אפילו בא על אלמנה אחת שלש ביאות והתרו בו על כל אחת ואחת לוקה על כל ביאה וביאה ואם לא התרו בו אלא על הראשונה אינו לוקה אלא אחת על הדרך שאמרו בנזיר שהיה שותה יין כל היום כלו ולא התרו בו אלא על הראשונה אינו לוקה אלא אחת ואם אמרו לו על כל פעם ופעם אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת:

היתה אלמנה זו אלמנת ראובן ואלמנת שמעון ואלמנת לוי והתרו בו בביאה אחת על שלשתם אינו חייב אלא אחת:

בא על אלמנה שהיתה גרושה וכן שהיא חללה וזונה בזמן שהן כסדר הזה ר"ל שנתאלמנה תחלה ואחר כך נשאת ונתגרשה ואחר כך נבעלה לכהן שהיא פסולה לו ונעשית חללה ואחר כך נבעלה לקרוב או לפסול לה ונעשית זונה וכן בביאת חלל כמו שביארנו והתרו בו על ביאה זו משום ארבעה שמות כלומר משום אלמנה ומשום גרושה ומשום חללה ומשום זונה חייב על ביאה זו ארבעה מלקיות שאע"פ שאין איסור חל על איסור כבר ביארנו בכמה מקומות שהאיסור חל על איסור באחד משלשה דרכים והם כשהם באים בבת אחת ובאיסור מוסיף ובאיסור כולל וזו שבכאן כל שהן כסדר זה יש כאן איסור מוסיף כיצד נתאלמנה נאסרה לכהן גדול ועדין מותרת לכהן הדיוט נתגרשה נאסרה אף להדיוט ומאחר שנוסף בו איסור לכהן הדיוט ניתוסף אותו איסור בעצמו אף לכהן גדול ועדין היא מותרת לאכול בתרומה אם היא בת כהן ושבה אל בית אביה בלא זרע נתחללה נאסרה מלאכול בתרומה ועדין היא מותרת לישראל זינתה נאסרה אף לישראל מיהא בקצת צדדין שבזנות כגון אשת איש שזינתה ברצון וניתוסף בה איסור זונה אף לכהן גדול ומשום לאו שבכללות אין כאן שמאחר שחלק הכתוב גרושה בכהן הדיוט מן השאר בלאו מיוחד וכדכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו כך הוא הענין באלמנה מן האחרות בכהן גדול אע"פ שנכללו כלן בלאו אחד ר"ל אלמנה וגרושה וחללה זונה והוא הדין שכן בזונה מחללה בכהן הדיוט הא אם נשתנה הסדר והוא שנעשית זונה תחלה ונתחללה ונתגרשה ונתאלמנה אינו חייב עליה אלא אחת על ביאה אחת ומשום זונה ואם לא התרו בו משום זונה אלא משום חללה אינו לוקה כלל שכל שאמרו אין איסור חל על איסור פירושו שאף בשלא התרו בו על ראשון והתרו בו על השני אינו לוקה על השני וכן התבאר בפסחים מעתה אין צריך לומר בכהן גדול שבא על אחותו אלמנה שאינו חייב בה משום אלמנה ומכל מקום יראה שאם זינתה מחייבי עשה אף היא קרויה זונה ונעשית בביאת כהן שאחריה חללה ללקות משום חללה שהרי אין בה מלקות משום זונה ולפי דרכך למדת שכל שאיסור חל על איסור אף קל על חמור הוא חל:

האוכל נבלה ביום הכפורים בשוגג חייב חטאת משום יום הכפורים והוא הדין למלקות במקום התראה ואע"פ שאיסור נבלה קודם הרי יום הכפורים חל עליו אם במוסיף אם בכולל במוסיף שהרי ניתוסף בו כרת ואם בכולל שהרי נכללו עמה ביום זה כל שאר חתכות לאיסור ושמא תאמר ואם נתנבלה היום מיהא היאך איסור נבילה קודם פירשוה גדולי קדמונינו מפני שהנבלה בכזית ולא נתחייב מתורת יום הכפורים אלא בככותבת וגדולי הרבנים פירשו שהרי מכל מקום ערב יום הכפורים עומדת באיסור אבר מן החי ושמא תאמר אף בנשחטה כן אינו כלום שכל שנשחטה פרח איסורה ויום הכפורים חל על היתר אבל נתנבלה אע"פ שפרח איסור אבר מן החי כבר עמד במקומו איסור נבילה ואין שהות לאיסור יום הכפורים לחול:

כבר ביארנו שהזונה היא הנבעלת למי שאסורה לו ובאיסור השוה לכל ר"ל לכהן ולישראל כגון לממזר או לנתין או לאחד מן העריות או חייבי לאוין וכן נעשית זונה בביאת חלל אע"פ שמותרת לינשא לו וכל שנאסרה משום זונה אינה חללה עדיין עד שיבא עליה כהן שאין חללה אלא מאיסור כהנה ר"ל שאין אשה מתחללת לחייב כהן הבא עליה משום חללה אם אין באותה ביאה איסור כהנה לבד כגון גרושה או זונה שמתחלה היתה מותרת לישראל ואסורה לכהן וכשבא עליה כהן עשאה חללה הילכך ישראל הבא על אחותו עשאה זונה ואחר שנעשית זונה היא מותרת לישראל ואסורה לכהן וכשבא עליה כהן עשאה חללה להתחייב עליה אחר כן הוא או אחר משום חללה אלא שאין כאן מלקות מצד שאין כאן איסור מוסיף כמו שביארנו וכן כהן שבא על אחותו עשאה זונה ולא חללה עד שהנולד ממנה ממזר ולא חלל ואוכל בתרומה לדעת המכשיר ממזר בתרומה אחר שאינו חלל כמו שביארנו בשביעי של יבמות במשנה רביעית אלא שלדעתנו ממזר כזר גמור הוא ואינו אוכל כמו שכתבנו שם וכמו שאמרו שם בהדיא בראש הפרק והרי ממזר דאינו אוכל ומאכיל וצריך לפרש בזו עשאה זונה ולא חללה עד שהנולד ממנה ממזר ולא חלל שאם בא על הכהנת עשאה זונה ולא חללה ואם בא עליה ביאה שניה הוא או אחר עשאה חללה והנולד ממנה חלל ואף בביאה אחת יש אומרים שאם גמר ביאתו עשאה חללה שמשהערה בה עשאה זונה וכשגמר עשאה חללה וכן נראה במסכת יבמות אלא שרבותי פירשו בה שאם הערה ופירש עשאה זונה וכשחזר וגמר עשאה חללה אבל כל שהערה ולא פירש עד שגמר ביאתו לא עשאה אלא זונה והדברים נראין ואלמנה לכהן גדול גרושה לכהן הדיוט עשאוה חללה בביאה ראשונה כלל הדברים כל שמאיסור כהנה נעשית חללה וכל שכן זונה מאיסור שבישראל נעשית זונה ולא חללה: