מאירי על כתובות נ

מאחר שביארנו שמעלין מכל אלו לתרומה כל שהעיד בדבר זה מכח חזקה מצד דברים המוכיחים בו שהוא כהן עדותו עדות לענין תרומה מעשה היה באחד שבא ואמר מוחזקני בזה שהוא כהן מפני שראיתיו קורא ראשון ולא בחזקת גדול אלא בחזקת כהן שהרי ראיתי קורא אחריו לוי ואלו לא היה ראשון כהן לא היה קורא אחריו לוי שהרי אמרו אין שם כהן נתפרדה חבלה ר"ל שאין לוי קורא כל עיקר ולמי שמפרש שרשאי הוא לקרות אלא שאינו קורא במקומו הרי מכל מקום לא היה קורא אחריו ומכל מקום יש שפירשו נתפרדה חבלה וקורא שלא מתורת לוי בכל מקום שירצה ואף במקום שני וזו שבכאן הם מעמידים אותה בלוי שאינו גדול כל כך ואלמלא שהראשון כהן לא היה הוא קורא אחריו שכמה גדולים היו בבית הכנסת שהיו ראויים להקדימם עליו והעלהו ר' אמי לכהנה על פיו ר"ל לאכילת תרומה אבל לא ליוחסין וכן מעלין מכיוצא בזו ללויה ר"ל שאם בא אחד ואמר מוחזקני בזה שהוא לוי מפני שראיתיו בבית הכנסת קורא אחר קריאת כהן מעלין אותו ללויה על פיו:

זה שכתבנו שמעלין לכהנה על פי עד אחד מיהא באכילת תרומה לא סוף דבר עד אחד דעלמא אלא אפילו על פי קרוב אפילו בן על פי אביו ר"ל שאם בא כהן הידוע או הבדוק לנו ואמר על אחד שאינו מוחזק בבנו בני הוא וכהן הוא נאמן להאכילו בתרומה אבל לא ליוחסין וכל שכן בשאר קרובים ויש אומרים דוקא אם בבנו משום דכתיב יכיר יכירנו לאחרים הא שאר קרובים לא ואף לשיטה ראשונה על פי עצמו מיהא לא ואם היה מסיח לפי תמו נאמן אף על ידי עצמו מעשה באחד שאמר זכורני שהייתי תינוק ומורכב על כתיפו של אבא והוציאוני מבית הספר והטבילוני לאכול בתרומה בערב והעלהו ר' לכהנה על פי עצמו וזה שאמר והוציאוני מבית הספר פירשו בתוספות שלא יחשבוהו כעבד כהן: