מאירי על כתובות קצ

מי שמשכן כרם לחברו לפירות של עשר שנים באחריות שאם תזדקן בנתים שלא לטעון פירות יהו נכסיו משועבדין לו ומכר אחר כן את נכסיו עד שלא נזדקן הכרם ואחר כך נזדקן הרי זה חוזר על המשועבדים ואע"פ שבשעה שלקחו לא נזדקן מכל מקום הרי הוא כאישתדוף בני חרי ואע"פ שבפרק המקבל ק"ט א' אמרו ילקח בעצים קרקע והוא אוכל פירות מכל מקום כותבין לו טירפא על השאר ולא שנלמוד מכאן דאישתדוף בני חרי טרף ממשעבדי היכא דבעל חוב לא אפסיד אנפשיה דהכא נמי איכא נמי גונא אחרינא דחזי למיטרף והוא שהלוקח הפסיד על עצמו במקחו דפרדיסא עביד דקיש אלא שמכל מקום הלכה אישתדוף בני חרי גבי ממשעבדי כל זמן שהטורף לא הפסיד בעצמו אע"פ שהלוקח גם כן לא אפסיד אנפשיה ויש למדין מכאן שהמשכון דין אפותיקי סתם יש לו ולא דין אפותיקי מפורש שאם היה לו דין אפותיקי מפורש הא כל אפותיקי מפורש שטפה נהר אינו גובה משאר נכסים ואין זו ראיה דדילמא שאני הכא שהוא מכר לו פירות קרקע של עשר שנים ובקרקע הראוי לפירות ואם אינו ראוי להיות שם פירות שמכר לו ודאי גובה לו משאר נכסים:

כבר ביארנו בבתרא פרק נחלה קט"ז ב' שהאומר נכסי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומכר ואכל אין לשני אלא מה ששייר ראשון ואע"פ שאסור להשיאו עצה למכור כדי להפקיע את האחר מכל מקום אם מכר מכר מעתה מי שכתב לאשה פנויה נכסי לך ואחריך לפלוני ועמדה ונשאת הרי הבעל לוקח ואין לאחריך במקום בעל כלום אבל אם היתה נשואה וכתב לה אחד נכסי לך ואחריך לפלוני הרי הוא כמי שאמר אחריך לפלוני ולא לבעל ומכל מקום אם מכרה לאחר ומתה הבעל מוציא מיד הלוקח ואחריך מיד הבעל ולוקח מיד אחריך ומעכבין ביד הלוקח ואין אומרין יחזרו חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם שבזו הבעל והאחריך לא הפסידו כלום שלא הוציאו בה דמים אבל לוקח הוציא בו מעותיו וראוי לחוס עליו ומכל מקום אם מת הבעל ונשאת לאחר אין לאחריך במקום בעל זה כלום והרי זה כאומר לה כשהיא פנויה ונשאת ויש אומרין אף בגירשה הוא וחזר ונשאה וכתבו גדולי הדורות לפי מה שהעידו תלמידיהם בשמם שמאחר שאם עמדה ונשאת אין לאחריך במקום בעל כלום אם מת הבעל והן שלה עכשו אין לאותם אחרים כלום שאין זה אלא כמכרה וחזרה ולקחה והדברים נראין:

ונשלם הפרק תהלה לאל:

אלמנה ניזונת וכו' כבר ביארנו בפתיחת המסכתא שהחלק השנים עשר שבה יכוין לבאר ענין מזונות האלמנה ועל אי זה צד שמין לה אם רוצה למכור ואם מכרה על אי זה צד מכרה קיים או בטל ודין פוסק עם אשתו לזון את בתה ומה שנתגלגל בכלל מזונות מענין מדור וכלי תשמיש ועד אי זה זמן יכולה לתבוע כתובתה עד שמשם ואילך תפסיד וכן מי שהלך למדינת הים על אי זה צד פוסקין לה מזונות ואם עמד אחר ופרנסה על אי זה צד גובה מה שהוציא ושאר דינין המתגלגלים על ידי אלו וכן ביארנו שזה החלק אמנם יתבאר ענינו באלו השלשה פרקים הבאים ואמנם מה שיתבאר ממנו בזה הפרק הוא ענין מזונות האלמנה וכיצד שמין לה ואם מכרה על אי זה צד מכרה קיים ועל אי זה צד מכרה בטל ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לחמשה חלקים הראשון להודיע שהאלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשי ידיה שלהם אבל אין חייבין בקבורתה השני להודיע על אי זה צד מוכרת שלא בבית דין ועל אי זה צד דוקא בבית דין הן לכתובה הן למזונות השלישי אם מכרה וטעת על אי זה צד מכרה קיים או בטל הרביעי בית דין שמכרו וטעו כיצד דנין בו החמשי שיש אלמנה שאין לה מזונות ועל ידי גלגול מזונות יתבארו בענין זה דברים אחרים בכיוצא בהם:

זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיבאו בו דברים על ידי גלגול כמו שיתבאר:

והמשנה הראשונה ממנו תבאר ענין החלק הראשון והוא שאמר אלמנה נזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואינן חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אמר הר"ם כבר התבאר שמתנאי כתובה את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסאי וכבר קדם לנו שיורשיה לא יורשי כתובתה אלא אם כן נשבעה ומתה אולם אם מתה ולא נשבעה אבדה כתובתה ויתעסקו בקבורתה יורשי בעלה:

אמר המאירי אלמנה נזונת מנכסי יתומים ר"ל שכל זמן שאינה רוצה ליטול כתובתה ניזונת מהם ואין היורשין יכולין לומר לה טלי כתבתיך וצאי וזהו ענין ניזונת תנן כלומר ניזונת על כל פנים אלא אם כן היא נוטלת כתובתה או תובעתה בבית דין הא יורשים מיהא אין יכולין לסלקה בפירעון כתבה וכאנשי גליל שתנאי בית דין שלהם ואת תהא יתבא וכו' כל יומי מיגר אלמנותיך ואין אומרין אלמנה הניזונת תנן וכאנשי יהודה שהיה תנאי שלהם ואת תהא יתבא וכו' עד שירצו היורשים ליתן כתבתיך אלא ניזונת וכמו שביארנו כל זה בפרק רביעי במשנה אחרונה שבו ועל זה הוא אומר שמאחר שהיא ניזונת מכח תנאי בית דין מעשי ידיה של יתומים ואע"פ שמציאתה לעצמה התם הוא דמציאתה לבעלה עצמו לא היה אלא משום איבה אבל מעשי ידיה שאף הבעל מכח מזונות הוא זוכה בהם ראוי לומר שיהא של יתומים ואין חייבין בקבורתה הואיל ואינם יורשים כתובתה כגון שהיתה אשת אביהם שהרי קבורתה תחת כתובתה הותקנה וכל שיורש כתובתה חייב בקבורתה וזה שנאמר כאן יורשי כתובתה חייבין בקבורתה פירושו האשה שיש לה יורשים חלוקים כגון שומרת יבם שאביה או אחיה יורשין נכסי מלוג שלה ואחי הבעל יורשים כתובתה על הדרך שהתבאר ואמר שיורשי הכתובה שהם אחי הבעל חייבין בקבורתה:

זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: