מאירי על גיטין קסט

אמר לה חוץ מקדושי קטן ר"ל שהזכיר לה חוץ מפלני והוא קטן שנמצא שאינו בר קדושין מצד קטנותו אלא שהוא בר קדושין לכשיגדל שיור הוא ופסול שהרי מכל מקום הוא בא לכלל הויה והרי קטנה מתגרשת בקדושי אביה לאחר מיתת אביה על ידי עצמה משום דאתיא לכלל הויה ומכל מקום אם אמר חוץ מקדושי קטן דרך כלל ר"ל שלא תתקדשי לשום קטן יראה לי שאין זה שיור שהרי אין קטן דרך כלל בר הויה לעולם:

אמר לה חוץ מן הנולדים ר"ל שיש שם מעוברת ומשייר בה שלא תנשאי לאותו עובר הדבר ספק שמא מאחר שלא בא לעולם אינו שיור דהא עבד ונכרי איפשר דמיגיירי ואפי' הכי לא הוי שיור או שמא עבד ונכרי לאו לאיגיורי קיימי והני מיהא קיימי לאתילודי ומעתה מחמירין בה ויראה לי שאם אין כאן מעוברת שיאמר עליה כן בפרט אינו שיור וכן יראה לי בעבד שאפי' נתגלה דעת רבו לשחררו וכן נכרי שנתגלה דעתו להתגייר שאעפ"כ אינו שיור הואיל ובשעת הגט מיהא אינו שיור ויכולה לינשא להם אחר שנשתחרר ונתגייר שלא היה התנאי כלום:

אמר לה חוץ מבעל אחותיך אף זו ספק שמא הואיל ועכשו אינה אצלו בת הויה אינו שיור או שמא זימנין דמתה אחותה ומיתה שכיחה והוי שיור ומתוך כך הדבר ספק ויראה שאפי' אחותה גוססת הדבר ספק:

אמר לה חוץ מזנותך הרי את מותרת לכל אדם דרך אישות אבל לכל צד שבזנות תהי אשת איש גמורה אף זו ספק שמא הואיל ובנשואין לא שייר אינו שיור או שמא הואיל ושייר בביאה שיור הוא ומתוך כך הדבר ספק וכן אם אמר לה הרי את מותרת לכל אדם בביאה כדרכה הא לשלא כדרכה תהי באיסורך הדבר ספק:

אמר לה הרי את מותרת לכל אדם לעניני אישות וביאה אבל להפרת נדרים תהי עדין ברשותי הרי זה ספק שמא הואיל ולא שייר בביאה אין זה שיור או שמא הפרת נדרים מכלל אישות היא וכדכתוב אישה יקימנו גו' אלמא שמצד הפרת הנדר קרויה עדין אשתו וכן אם אמר לה חוץ מתרומתיך ר"ל שהיתה בת כהן ואין לה זרע והיה לה לשוב ולאכל בבית אביה והוא משייר בה איסור תרומה מצד אישותו הדבר בספק שמא הואיל ולא שייר בנשואין אינו כלום או שמא קנין כספו כתוב אלמא שהיא נקראת אשתו מצד אכילת תרומה כשהיא אשת כהן וכן הדין ליקרא אשתו מצד מניעת תרומת אביה מצד אישותו וגדולי הרבנים פירשו חוץ מתרומתיך שאם תנשא לכהן לא תאכל בתרומה ואינו כן שאפי' לא אמר כן אינה אוכלת שהרי אסורה היא לכהן ויש מפרשין חוץ מתרומתיך שהיא אשת כהן ומשייר בה שתאכל עדין בתרומה ושמא זהו שיור ואינו גט או שמא אינו שיור והוי גט ואסורה בתרומה:

אמר לה הרי את מותרת חוץ מירושתיך ר"ל שאני משייר בגיטיך שאם תמות אהא אני יורשך אף זו ספק שמא הואיל ולא שייר בביאה אינו שיור והוי גט ואינו יורשה או שמא הוי שיור ואינו גט ויורשה:

אמר לה הרי את מותרת לכל מי שיקדשך בכסף חוץ ממי שיקדשך בשטר שלא תהי מקדשת לו או בהפך כל שישייר אחת מדרכי הקדושין אף זו ספק שמא הואיל ומכל מקום החליטה לאחת מהן אינו שיור או שמא הואיל והוקשו הויות אהדדי שיור של אישות הוא כל אלו ספק ודנין בהן להחמיר:

המשנה השלישית והכונה בה בענין החלק השני והוא שאמר גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ר' יהודה אומר ודן יהוי ליך מני ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין למהך להתנסבא לכל גבר די תיצביין גופו של גט שחרור הרי אתה בן חורין הרי אתה של עצמך אמר הר"ם ר' יהודה סבר שעם היות גוף הגט הוא הרי את מותרת לכל אדם יתחייב מזה שיכתובו בו ודין די יהוי ליכי מנאי וגו' והלכה כר' יהודה ומותר לכתוב הגט באי זה לשון שיהיה ובאי זה כתיבה שתהיה וזה בשני תנאים תנאי בלשון תנאי בכתיבה אולם תנאי הלשון הוא שישמור מאלו הענינים בנסחת הגט אצלנו אולם תנאי בכתיבה שלא יהיה בו דמיון מובן בענין אחר מחסרון או מהפסד צורת האותיות המוסכמות אצל האומה ההיא:

אמר המאירי גופו של גט ר"ל עקרו הרי את מותרת לכל אדם ושאר הדברים אינן אלא דרך ספור וטכסיס הדברים לא שיפסל בכך ור' יהודה אומר שעל כל פנים צריך שיכתוב בו ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין למהך להתנסבא לכל גבר דתצביין והלכה כר' יהודה ומפני שידים שאין מוכיחות אינן ידים וכל שלא כתב לה כן אע"פ שכתב לה הרי את מותרת לכל אדם שמא לא בגט זה הוא מגרשה אלא בדבור בעלמא ושטר ראיה בעלמא הוא ורחמנא אמר ספר ואע"פ שראוי לומר שיש ידים מוכיחות שבגט זה מגרשה שמא אין הכונה אלא שתעשה כהיתר לכל אדם ומכל מקום במינאי מיהא אף ר' יהודה מודה שלא נפסל בכך שאין אדם מגרש אשת חברו כמו שביארנו בראשון של קדושיו בענין הרי את מגורשת ולא אמר ממני ובראשון של נדרים בענין ידים שאין מוכיחות ומתוך כך צריך שיכתוב ודן כו' כלומר שזהו הגט שמגרשה בו ואע"פ ששאלו בגמרא אי בעינן ודן אי לא ולא איפשיטא מכל מקום הא קיימא לן ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ויש פוסקים שאף בודן לא נפסל שכל שבגט לא בעינן ידים מוכיחות אם במינאי שאין אדם מגרש אשת חברו ואם בודן שאין אדם מגרש בעל פה ונותן שטר לראיה ואין נראה כן וכבר ביררנו דבר זה בראשון של נדרים:

גופו של גט שחרור הרי את לעצמך או הרי את בן חורין ואין בו הכרח לדבור אחר וכן הלכה:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: