מאירי על גיטין קנח

וכן אף לדעת האומר בשבת לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חברו ר"ל מים הצפים על גגו של חברו שכשם שדיורין חלוקים מלמטה כך חלוקים מלמעלה אע"פ שאין דירה מצויה שם לענין גט מיהא אם היו לו שני גגים סמוכים והשאילה מקום כזה לקבל את גיטה וזרקו בסמוך לו אין אומרין בזה רשויות חלוקות למעלה שאין אדם קפיד ואע"פ שאמרו חד דוכתא מושלי אינשי תרי לא מושלי דוקא במקום דירה ומכל מקום נראה שאם זרקו בגג של אחר הסמוך לזה שהשאילו אינו כלום וכן אם היתה עומדת בגגה והוא סמוך לגג בעלה וזרקו לה ונפל בגגו אינו כלום ומכל מקום גדולי המחברים כתבוה בדרך זה ופירשוה בשיכולה לפשוט ידה וליטלו ואיפשר שדעתם לפרשה אף בשל אחרים ואף הסוגיא מוכחת כן שאם כן מה חלוק בינה לשבת שהרי אף בגט מגגו לגג חברו אינו גט ומכל מקום איפשר דלדמיון בעלמא נקטה וגגין שלו כשהשאיל אחד לה הוי לענין גט כגגו וגג חברו לשבת ובזו מכל מקום אף לענין שבת הלכה שמותר שכל גגות העיר רשות אחת הן כמו שהתבאר במקומו:

שתי חצרות זו לפנים מזו פנימית שלה וחיצונה שלו ומחיצות החיצונה גבוהות על של פנימית כיון שהגיע לאויר החיצונה מגורשת ר"ל שהגיע הגט כנגד אויר הפנימית אע"פ שלא ירד לתוך מחיצותיה הואיל וירד לתוך אויר מחיצות החיצונה מגורשת שהרי אויר שכנגד הפנימית למעלה ממחיצותיה משתמר במחיצות של חיצונה ויש מפרשים אותה אף כשהגיע כנגד אויר החיצונה וכן כתבוה גדולי המחברים ויש מפרשים לשיטה זו כנגד אויר כותל של חיצונה וראשון עקר ומכל מקום בקופות אינו כן כיצד שתי קפות זו לפנים מזו פנימית שלה וחיצונה שלו והם מונחות בסימטא או במקום שאינו של שניהם אם בקרקע שלה ודאי קנה לה אויר חצרה אלא שהוא בסימטא או בחצר שאינה של שניהם ואפי' הגיע לאויר הפנימית אינה מגורשת הואיל ולא נח שאין אויר קונה הואיל ואין מחיצותיו עשויות לתשמיש אויר אלא להניח בתוכו ושמא תאמר ואף לכשינוח היאך הא הוי כליו של לוקח ברשות מוכר שהרי הפנימית ברשותה של חיצונה פירשוה בשאין לה שולים לחיצונה ונמצא שקבלתה שהיא מקבלת את הפנימית אינה קבלה שהרי אינה יכולה לעמד בכדי שתכילה והרי היא מוטה על צדה ונמצאת הפנימית כאלו מונחת על גבי קרקע:

ולענין מה שכתבנו שאין אויר כלי קונה יש להקשות ממה שאמרו באחרון של ע"ז ע"א ב' מכי מטי לאוירא קנייה יין נסך לא הוי עד דמטי לארעיתא דמנא אלמא אויר כלי קונה איפשר דהתם בדנקיט ליה גוי בידיה וכל שבעל הכלי תופשו בידו אוירו קונה לו אבל הכא דמנח אארעא לא ויש מפרשים שכל שאינו בעין אלא שכלה קודם שנח אין אויר כלי קונהו אבל כל שהוא נח אויר כלי קונהו למפרע משנקלט בו ועל זו אמרו במסכת מנחות אויר כלי ככלי וגדולי המפרשים פירשו שאין שולים לשתיהן ומתוך שאין להם שולים אין להם אויר ואלו היתה לפנימית שולים זכה בה מכח אוירה:

המשנה הרביעית והכונה בה בענין החלק השני והוא שאמר בית שמאי אומרים פוטר הוא אדם את אשתו בגט ישן בית הלל אוסרין אי זהו גט ישן כל שנתיחד עמה מאחר שכתבו לה מבואר לר"ם:

אמר המאירי בית שמאי אומרים פוטר אדם את אשתו בגט ישן והוא הגט שנתיחד עמה בין כתיבה לנתינה ובית הלל אוסרין שמא ישהא בין כתיבה לנתינה ויהיו לו בנים ממנה בתוך הזמן ואחר כך יגרשנה בו ולימים ישתכח הדבר והרואים זמן הגט שהוא קודם ללידת הבן יהו סבורים שמשעת כתיבה ניתן ומן הפנויה נולד ונמצא הולד פגום וזהו שאמרו גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה והלכה כבית הלל ומכל מקום פירשו בגמרא שבדיעבד מיהא מגורשת ותנשא בו לכתחלה אלא שגדולי הרבנים פירשוה בשהלך למדינת הים ואינו מצוי ליתן אחר ודין קדימה אין כאן שכל שנכתב ונחתם ביום אחד אע"פ שהקדים כתיבה וחתימה לנתינה אין נקרא מוקדם שאין קדימה אלא כשמקדים הכתיבה לחתימה כמו שביארנו בפרק שני:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר:

המשנה החמישית והכונה בה בענין החלק השלישי והוא שאמר כתב לשם מלכות שאינה הוגנת לשם מלכות מדי לשם מלכות יון לבנין הבית לחרבן הבית היה במזרח וכתב במערב במערב וכתב במזרח תצא מזה ומזה צריכה גט מזה ומזה אין לה כתובה לא פירות ולא מזונות ולא בלאות על זה ועל זה אם נטלה מזה ומזה תחזיר הולד ממזר מזה ומזה לא זה וזה מטמאין לה לא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשי ידיה ולא בהפר נדריה אם היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה בת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה אין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה אמר הר"ם בית הלל סברי חיישינן שמא יאמרו גיטה קודם לבנה וב"ש לא סבר זה וגט ישן הוא שיכתוב לה גט עוד יחזירה אחר וישאר הגט אצלו אחר זמן רחוק מכתיבת הגט ואחר שהחזירה אצלו גרשה שנית ונתן לה הגט בעצמה וענין מלכות שאינה הוגנת שלא יהיה לזה המלך דין במקום אשר נכתב בו הגט ומשום שלום מלכות תקנו שזמן הגיטין כולן למלך אותה מלכות וזה פסל בעשותו זמן למדי ופרס אשר כבר עברו ואבדו או לחורבן הבית ובנינו אשר אינה מלכות ואמרו הולד ממזר הוא דעת ר' מאיר דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר ואינה הלכה אם שנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה לבד הוא אשר הוולד ממזר ודע שמי שגירש אשתו בגט ישן תנשא לכתחלה:

אמר המאירי כתב לשם מלכות שאינה הוגנת פי' משנה זו נשנית בזמן שהאומות היו מונים למלכיהם מצד שהיו המלכים מנהיגים כן להיכר שולטנותם ובאותו זמן תקנו חכמים שבדור שיהו אף ישראל מונין בשטרותיהם למלכות משום שלום מלכות ומעתה צריכים הם למנות למלכות שבאותו זמן ומתוך כך אם מנה למלכות שאינה הוגנת ופירשו בגמרא מלכות רומי אע"פ שהיתה קיימת באותו זמן גם כן ומפני שבאותו זמן היו עובדי האלילים כמו שנזכר בספר יוסיפון ולא היה להם מצד עצמם לא כתב ולא לשון אלא שנטלום מאומות אחרות ומעתה כל שנכתב לשם אותה מלכות במקום שאין לה שולטנות בו וכן אם כתב לשום מלכות יון או מדי שכבר עברו ואבדו מן העולם או שמנה לבנין הבית או לחורבנו בכלם תצא והולד ממזר ושאלו בגמרא ומשום שלום מלכות תצא והולד ממזר והעמידה לדעת ר' שאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין תצא והולד ממזר ואין הלכה כן אלא שמכל מקום הגט פסול מדברי סופרים הא מכל מקום עקר מנין מלכות הוא למלכות שהוא באותו זמן ושתהא לו רשות ושולטנות באותה מדינה ואפי' היה מלכות שאינה הוגנת כל מלכות במקומה הוגנת היא או שימנו למלכות מפורסמת שיהו כל שאר המלכיות מודים לו אף בחוץ למלכותו וכל שבאותו מלכות אפי' כתב זמן סנטר שבעיר דיו:

ומכל מקום בזמנים הללו לא נהגו לכתוב זמן מלכות כלל אף במקומות שהגוים נוהגים להזכיר שם המלכות בשטריהם מפני שמכל מקום אף הם אין מזכירין אותו למנין אלא שמונין לזמן הידוע להם בתחילת אמונתם ולא עוד אלא שאפי' היו עושין כן אין קפידת המלכות אלא כשאנו מונין לאי זה זמן של מלכות כגון למלכות יוניים או לבנין הבית או לחורבנו שהוא מנין לדברים המיוחדים לנו אבל עכשיו שאנו מונין ליצירה כבוד שמים הוא וכלם נסכמים בכך וגדולי המחברים כתבו שבקצת מקומות נהגו לכתוב מזמן אלכסנדרוס כשאר השטרות והוא תמה:

היה במזרח וכתב במערב פירשו בגמרא שלא על הבעל אומר כן ר"ל שהוא מעיר פלנית וכתב לו שם עיר אחרת שאם כן היינו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אלא סופר שהיה במזרח נצטוה לכתוב והיה במערב כשכתבו וכתב מקום המזרח על שם ששם נצטוה ואמר על זו שתצא והולד ממזר ואף זו לדעת ר' מאיר אבל לרבנן אין הולד ממזר אלא שהגט פסול שאין לכתוב מקום מסירת הדברים אלא המקום ששם הוא נכתב וכדאמר להו רב ספרא לספריה כי יתביתו בשילי כתובו בשילי אע"ג דמימסרן לכו מילי בחיני וכי יתביתו בחיני כתובו בחיני אע"ג דמימסרן לכו מילי בשילי כמו שביארנו ענינה באחרון של בתרא בסוגית המשנה השביעית ולמדת בענין משנתנו שבשני אלו אין הולד ממזר וכן אין שם כל הדרכים השנויים אבל שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא והולד ממזר וכל הדרכים האלו בה:

וענין הדרכים הוא שאמר שאם נשאת בגט זה תצא מזה ומזה מן הראשון גט גמור מן התורה ומן השני אע"פ שלא היו קדושיו קדושין צריכה גט מדברי סופרים גזרה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצאת אשת איש יוצאה בלא גט וכן היא שנויה ביבמות וטעם איסורה לשניהם הוא מדכתוב ונטמאה ונטמאה טומאה לבעל וטומאה לבועל ואע"פ שהיא שוגגת מכל מקום בכלל זונה היא ששגגתה עולה זדון מפני שהיה לה להקרות את הגט אי נמי כולהו משום דמיחלפן באשה שהלך בעלה למדינת הים ואין לה כתבה לא על זה ולא על זה שלא תקנוה אלא כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה וזו תהא קלה ואין לנו ואין לה פירות על זה ועל זה ר"ל דין פירות והוא פירקונה שהוא תחת פירות ולא מזונות על זה ועל זה והוא הדין לשאר תנאים שכל שבטלה כתבה בטלו תנאיה ולא בלאות ר"ל אין לה בנכסי צאן ברזל כלום אם אינו בעין ר"ל שאינו משלם לה כשיעור בלאות הקיימין הא בלאות הקיימין ודאי אית לה דהא אפי' זינתה לא הפסידה בלאותיה קיימין כמו שפירשנו בסוף פרק אלמנה ניזונת וגדולי המפרשים פירשוה אף בבלאות הקיימין ועל דעת האומר שם זינתה הפסידה בלאותיה קיימין ואין הלכה כן ובבלאות של נכסי מלוג אי אתה יכול לפרשה שאם אינו בעין אין כאן קנס אף אשה אחרת אין לה אחריות בנכסי מלוג אלא שהדברים כמו שכתבנו ואם נטלה בלאות מזה ומזה תחזיר ואין אומרין כיון דתפסה תפסה והולד ממזר מזה ומזה משני ממזר גמור ומראשון אם חזר והוליד ממנה ממזר מדברי סופרים ואסור מיהא בממזרת הואיל ומן התורה כשר כמו שיתבאר ביבמות ולא זה וזה מיטמאין לה אם הם כהנים שבכלל זונה היא וכבר אמרו מיטמא הוא לאשתו כשרה ואינו מיטמא לאשתו פסולה ונפסלה מן הכהנה ולא זה וזה במציאתה שאין חוששין לאיבה ולא במעשי ידיה הואיל ואין לה מזונות ובהפר נדריה שאין בעל מיפר אלא שמא תתגנה וזו תתגנה ותתגנה היתה בת ישראל נפסלה מן הכהנה וזו לא הוצרכה אלא משום אידך נקט לה והוא שאם היא בת לוי נפסלה מן המעשר ופירשוה ביבמות אע"פ שבזינתה לא נפסלה מן המעשר הכא שאני מתורת קנס ואם היתה בת כהן נפסלה מן התרומה וכמו שדרשו במסכת סוטה כ"ח א' נאמר ונטמאה בפרשת סוטה שלשה פעמים אחת לבעל ואחת לבועל ואחת לתרומה ואין יורשיו של זה ושל זה ר"ל בנים שהיו להם ממנה יורשין כתבתה ושאלו ביבמות כתבה מאי עבדתה והא אמרת אין לה כתבה ופירשוה בכתבת בנין דוכרין אם מתה בחיי בעלה שאף בניה בכלל הקנס ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין אחיו של ראשון מן התורה ואחיו של שני מדרבנן ומגזירה שמא יאמרו גירש זה וכו' כמו שכתבנו למעלה ודרכים אלו כלם בשינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה הלכה הם: