מאירי על עירובין קפח

ומתוך טעמים אלו לא תירצה בנפרצה מרוחות מכוונות זו כנגד זו ונשאו ונתנו רב ושמואל בתירוצה והוא שרב תירצה בנפרץ בקרן זוית שאין להתירה מתורת פתח אף בעשר והוא הדין אם נפרצה ביתר מעשר אעפ״י שלא נפרצה בקרן זוית וזו אין מעכבת שלא להכשירה מדין סתימת פי תקרה אלא אף הוא צריך בתירוצו שקירויו באלכסון ופרשו בו גדולי הרבנים שנעשה בשפוע כעין שלנו שכל כיוצא בזה אין לומר בה פי תקרה יורד וסותם. ויש מקשים עליהם ממה שאמרו בסמוך שמואל לא אמ׳ כרב באלכסון לא קתני. ואם כפי׳ זה הרי סתם קירויו כך הוא עד שמתוך כך הם מפרשי׳ אותה בענין אחר. ולדעתי אין כאן קושיא שסתם גגות שלהם לא היו משופעים כמו שהתבאר בכמה מקומות. ואחר כך חזר שמואל לדין חצר במשנתנו ופרשה בפרצה יתר מעשר שברוח אחת נאסרה וביאר שלא תפש בה שתי רוחות אלא משום בית שבאחת מיהא פי תקרה יורד וסותם בבית והקשו לו מבית שאף בשתי רוחות נאמר כן שאעפ״י שבאכסדרה בבקעה ראינו לשמואל שאינו סובר פי תקרה יורד וסותם הני מילי בשלש ר״ל באכסדרה שאין שם מחיצה רביעית כלל שהרי כנגד הפתח כלו פרוץ במלואו בלא שום רושם של דופן אבל בית שהיו בו ארבעה מחיצות ונפרצו קצתם אי אפשר שלא נשארו בהם גיפופי׳ ואם כן אף בשתי רוחות כן ואף ביתר מעשר שכל שאתה בא להכשיר מתורת סתימת פי תקרה אף ביתר מעשר כן ונכשיר את הכל אף לשבת הבאה. ויש גורסין דוקא בארבע אבל בשלש אית ליה וכבר כתבנו ענין גירסא זו עם שאר ענינים ראויים לסוגייא זו בפרק פסים. ומכל מקום בכאן תירצוה שנפרץ בקרן זוית וקירוה בארבעה ר״ל נפרץ בקרן זוית שאין כאן דין פתח וקירויו רחוק ארבעה טפחים שהוא שיעור מקום מן הפרצה שנמצא כשתאמר יורד וסותם אינו סותם מקום הכותל הנפרץ אלא לפנים הימנו שיעור מקום שאין בו שום רשום של כותל והרי כתבנו לדעתו שאין אומרי׳ פי תקרה יורד וסותם אלא במקום שנאמר בו גפוף לכותל וזו שאין בה שום גיפוף אין כאן עוד לומר פי תקרה יורד וסותם. ואמרו על זה שמואל לא אמ׳ כרב דלא קתני באלכסון. רב לא אמ׳ כשמואל שאם אין כאן אלא ריחוק התקרה הרי נשארו שלשה הכותלים עם תקרה שלהם ונעשו כאכסדרה שאין בה אלא שלש מחיצות ואומרי׳ בה פי תקרה יורד וסותם אעפ״י שאין שום רשות לדופן מצד רביעי וזהו מחלקתם באכסדרה בבקעה שלדעת רב מטלטלין בכלה מדין סתימת פי תקרה ולשמואל אין מטלטלין (לה) [בה] אלא בארבע אמות שאין אומרין בה פי תקרה יורד וסותם אף ברוח אחת כל שנפרץ במלואו ולא נשארו בו גיפופין כלל כגון אכסדרה שלא היה שם דופן רביעי מעולם. והרי שמשנתנו נתישבה לדעת שניהם ולמדת שמה שפרשנו על שטתנו בענין אכסדרה שיש לה שלש מחיצות והרבה מפרשי׳ בלבלו את השמועה מצד שטה אחרת שיש להם באכסדרה ובשאר דברים שבסוגיא זו כמו שתמצא בפירושיהם ועיקר הפי׳ הוא על הדרך שכתבנו אלא שלעקר הענין חזרו ואמרו בעשר כולי עלמא לא פליגי כלומר כל שאין הפרצה יתרה מעשר אעפ״י שנפרץ הבית לאותו רוח במלואו לדברי הכל אומרי׳ בו פי תקרה יורד וסותם מאחר שאף הוא מודה בעלמא בכל שיש שם גיפופין שהוא פתח בזו אעפ״י שאין שם גיפופין או שנפרץ בקרן זוית שאינו פתח הואיל ולא נפרץ ביתר מעשר אומרי׳ פי תקרה יורד וסותם כי פליגי ביתר מעשר שלדעת רב אף בזו אומרי׳ פי תקרה יורד וסותם ולשמואל הואיל ובעלמא ר״ל בחצר ובמבוי אינו פתח ואף מרוח אחת ואף בגיפופין אף בבית אין אומרין בו פי תקרה יורד וסותם. איכא דאמרי ביתר מעשר כולי עלמא לא פליגי שאף לרב הואיל ובעלמא יצא לו מתורת פתח אף בכאן אין אומרין פי תקרה וכו׳ כי פליגי בעשר שלדעת רב הואיל ובעלמא בשלא נפרץ במלואו הוי פתח בזו אעפ״י שנפרץ במלואו או שנפרץ בקרן זוית דנין בו סתימת פי תקרה ולשמואל לעולם אין דנין סתימת פי תקרה לנפרץ במלואו. וזה שאמרו ביתר מעשר כולי עלמא לא פליגי פירושו בנפרץ במלואו או בקרן זוית. וכן כתבוה מגדולי הראשונים שבקאטאלונייאה. וראיה לדבריהם שהרי כשנחלקו בעשר על כרחנו בזו נחלקו שאם לא כן אף בלא תקרה פתח הוא לדברי הכל וודאי על הדרך שנחלקו זה בזה בעשר הודו זה לזה ביתר מעשר. ומכל מקום לגדולי הדור ראיתי שמפקפקין בה כמו שהתבאר בחבוריהם:

ולענין פסק הלכה כלישנא בתרא ולדעת רב וכל שנפרץ ביתר מעשר במלואו ר״ל שלא נשארו שם גיפופין או בקרן זוית אין דנין בו סתימת פי תקרה אבל בעשר אף בנפרץ במלואו או בקרן זוית אומרין פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן הקירוי באלכסון וכן ביתר מעשר אם יש שם גיפופין ודין פי תקרה נאמר אף בשתי רוחות ודוקא דעריבן כמו שביארנו בפרק פסין:

ונשוב לענין משנתינו והוא שבמבוי שנטלה קורתו או לחיו באותה שבת בכל אלו אמ׳ ר׳ יהודה שמותרין לאותה שבת ולר׳ יוסי אסור שאם אמרו בדיורין לא אמרו במחיצות הלכה כר׳ יוסי כמו שהתבאר:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא ממה שלא ביררנו במשנה אלו הן: