מאירי על חולין ח

משומד אוכל נבלות להכעיס יש מתירין למסור לו לשחוט לכתחלה בעמידת אחר על גביו ובבדיקת סכין ולדעת זה קשה לפרש מה שאמרו לימא מסייע ליה הכל שוחטין כו' אפי' משומד וכו' היכי דמי אי לדבר אחר היינו ערלות אלא לאו לנבלות וכדרבא דאמר בודק סכין ונותן לו ודחי ליה לא לנבלות לעולם לא דכהיתירא דמי ליה אלא לעבודה זרה וכדרב ענן דאמר משומד לעבודה זרה אוכלין משחיטתו ואיכא דמקשי עלה היכי דחי ליה מדרב ענן דאיתותב לדחייה בדהלכתא ולוקמה בלתיאבון ובאחרים עומדין על גביו כדין כותי הא בבדיקת סכין לא ודלא כרבא והא ודאי לא קשיא דאם כן מאי האי דקאמר אפי' כותי אפי' ערל אפי' ישראל דמשמע דהאי משומד גרע טפי מכותי הא ודאי טפי עדיף אלא הא קשיא לוקמה באוכל נבלות להכעיס ובעמידה על גביו דגריע טפי ושוחט לכתחלה לדעתך אלא ודאי כל להכעיס לכתחלה לא אף בעמידה על גביו וברייתא הכל שוחטין קתני לכתחלה וגדולי הדור מביאין ראיה מדתנן לקמן הכל שוחטין ומקשי הא תנא ליה ותירץ חדא בכותי וחדא במשומד ואם איתא לוקים תרוייהו במשומד חד לתיאבון וחד להכעיס אלא כל להכעיס לכתחלה לא בשום פנים ויש פוסלין אותה בכל ענין אף בדיעבד כמו שביארנו למעלה וראיה להם ממה שאמרו לענין קרבן לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו ועיקר הדברים כשיטתנו ושאר דברים שבשחיטת המשומד אע"פ שזהו מקומם לפי סדר הגמרא כבר ביארנו דינם למעלה עם כל מה שראוי לצרף עמו כמו שכתבנו: