מאירי על חולין עב

שאר אוכלין שאינן קדש אין מקבלין טומאה עד שיוכשרו לא בטומאת מת אע"פ שטומאתו חמורה לטמא שבעה ולא בטומאת שרץ אע"פ שטומאתו חמורה לטמא בכעדשה וכן בשאר הטמאות ואם הוכשר קדש זה במים או בשאר משקין הרי הוא טמא אף למנות בו ראשון ושני:

היתה לו פרת קדשים והעבירה בנהר ושחטה כדרך שהיו עושין בזבחי שלמים שהעור לבעלים כדי להשקותן סמוך לשחיטתן שיהא עורה נוח יותר להתפשט ושחטה ועדין משקה טופח עליה הרי זו מוכשרת אף למנות בה ראשון ושני:

הבוצר ענבים לאכילה לא הוכשרו במשקה היוצא מהן שהרי אין דבר זה לרצונו אבל הבוצר לגת הרי נוח לו במיעוכן ובהדרכתן והוכשרו אע"פ שהולך לאבוד גזרה שמא לפעמים הוא בוצר בקופות מזופפות שאין המשקה היוצא מהן הולך לאבוד ונמצא משקה זה יוצא לרצונו: