מאירי על חולין רמז

מה שביארנו שאפי' נשאר מחלקים אלו שיעור ארבעה טפחים טהור דוקא בשחלקו מצד גבהו שאי אפשר להעמיד החתיכות יפה אבל חלקו מצד רחבו אם היה תנור זה גדול עד שנשאר בכל אחד מחלקיו כשכתתו לשלשה לטהרו ארבעה טפחים טמא אע"פ שלא נשתייר אלא מיעוטו שלם הואיל ויש בשיריו ארבעה טמא הא תנור קטן שאין בשיריו ארבעה ר"ל שלא נשתייר אלא מיעוטו שלם טהור:

אין כלי חרס מקבל טומאה עד שתגמר מלאכתו התנור מאימתי גמר מלאכתו משיסיקנו הסקה הראויה לאפות בה סופגנין:

תנור שהתחיל לבנותו ורוצה לעשותו גדול משבנה בו ארבעה טפחים והסיקו מקבל טומאה ואם היה קטן משיתחיל בו טפח ויסיקנו:

המשנה הרביעית והכונה בה בביאור ענין החלק השלישי ג"כ ואמר על זה עור שעליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדה טמא היו עליו שני חצאי זיתים מטמאין במשא ולא במגע דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר לא במגע ולא במשא ומודה ר' עקיבא בשני חצאי זיתים שהן תחובים בקיסם והסיטן שהיא טמא מפני מה ר' עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן אמר הר"ם פי' סיב הוא חוט דק שנפסק מן העור הסמוך לבשר ההוא בשערה שכנגדו שערו שבשטח העור כנגד הבשר וקיסם הוא עץ דק כמו פלך כוש או כרכר ופי' תחובים מנוקבים שמנקבין אותו באותו העץ הדק ומכניסו בהן והלכה כר' עקיבא וחכמים:

אמר המאירי עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא כמו שביארנו למעלה היו עליו שני חצאי זיתים מטמאין במשא ולא במגע ר' עקיבא אומר לא במגע ולא במשא והלכה כר' עקיבא וכבר ביארנוה למעלה ומודה ר' עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן אדם בקיסם והסיטן ר"ל שנשאם שהנושא טמא שהרי נשא כזית ולא אמרו שהן בטלות אלא בעור מפני שהעור מבטלן כמו שביארנו במשנה ומ"מ הנוגע טהור שאין חבור אדם חבור ויש חולקין בזו וכן הלכה אלא שיש בזה תנאי כמו שיתבאר בגמ':

זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא וכדברי ר' עקיבא ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן: