מאירי על חולין קנח

כבר ביארנו שהכלאים הבאים מן התיש עם הרחל או מן הכבש עם העז אותו ואת בנו נוהג בו וכן בכוי נראין הדברים שאין בהמה מתעברת מחיה ולא חיה מבהמה ואף לא בהמה מבהמה שאינה מינה ולא חיה מחיה שאינה מינה אא"כ יש ביניהם קצת דמיון כגון תיש ורחל וכבש עם עז וסוס עם חמורה וכן זאב עם הכלב וכן כלב כופרי עם שועל וכל כיוצא באלו אבל צבי בתישה ותיש בצביה אין הדברים נראין להתעבר זה מזה וחכמת הטבע מעידה לנו כן ולא הוזכרו דברים אלו בתלמוד אלא לדעת ר' אליעזר ובר מחלקתו שהיו סוברים כן וכן התבאר במסכת בכורות ומ"מ לדעת האומר כן צבי הבא על התישה וילדה בן אסור לשחוט תישה ובנה שה אמר רחמנא ובנו כל דהו ומותר לשחוט את הצבי ובנו אפי' לדברי האומר שנוהג בזכרים שה אמר רחמנא ולא צבי ובנו תיש הבא על הצביה וילדה בן מותר לשחוט האם ובנה שה ובנו אמר רחמנא ולא צבי ובנו ומגדולי המחברים אוסרין בזו לכתחלה ואין דבריהם נראין ואב ובנו לדברי האומר שנוהג בזכרים אסור:

תיש הבא על הצביה וילדה בת ואותה בת ילדה בן לדברי האומר חוששין לזרע האב יש לחוש בבת הצביה לדונה בשה ושה אמר רחמנא ואפי' מקצת שה ואסור לשחוט אותה ואת הבן ומ"מ אינו לוקה שמא אין חוששין לזרע האב ולדברי האומר אין חוששין הרי זה צבי ובנו ומותר:

צבי הבא על התישה וילדה בת ואותה בת ילדה בן אסור לשחוט הבת ובנה ואם שחט לוקה שהרי מ"מ אף אם תחוש לזרע האב הרי מ"מ היא שה מצד האם ושה אמר רחמנא ואפי' מקצת שה ומגדולי המחברים כתבו בזו דברים שלא נתבררו לנו:

כבר ידעת שחיה ועוף טעונין כסוי הדם אבל בהמה אינו בתורת כסוי מעתה צבי הבא על התישה וילדה בן ושחטו בחול טעון כסוי שמא חוששין לזרע האב והרי הוא חיה ואין צריך לומר בתיש הבא על הצביה וילדה בן ושחטו בחול שהוא טעון כסוי:

צבי הבא על התישה וילדה בן אין שוחטין אותו ביום טוב שמא חוששין לזרע האב וטעון כסוי ואם שחטו אין מכסין את דמו שמא אין חוששין לזרע האב והרי הוא בהמה ואין טעון כסוי:

תיש הבא על הצביה אין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו אע"פ שמ"מ יש בו תורת כסוי שהרי אמו חיה וצבי אמר רחמנא ואפי' מקצת צבי מ"מ הרואה אותו טורח בכסוי גוזר עליו שהוא חיה ומתיר את חלבו ומפני זה אסור לכסות את דמו ביום טוב וכן הדין בכוי והיא בריה בפני עצמה שלא הכריעו בה חכמים אם זכר אם נקבה:

מתנות כהונה ר"ל זרוע לחיים וקיבה אין נוהגין אלא בבהמה כמו שיתבאר ונוהגין בכלאים ר"ל הבא מן הכבש עם העז או מן התיש עם הרחל וכן הכוי חייב במתנות מן הספק:

צבי הבא על התישה וילדה בן הולד חייב בחצי מתנות אבל תיש הבא על הצביה וילדה הולד פטור מכל וכל שהרי אף בחיוב חצי מתנות הבא מצד האב אומר לו הבא ראיה שחוששין לזרע האב וטול: