מאירי על חולין קד

כשם שביארנו בחוליא שחסרה מן השדרה שהיא טרפה כך באהל המת פקעה ממנו טומאת אהל מן השדרה כמו שהתבאר בראש הפרק:

גולגולת שנחבסה ר"ל שנדחק עצם הראש כלפי פנים ולא נפחת העצם שהיא טרפה ברובו כמו שהתבאר בראש הפרק בין ברוב גבהה ר"ל רוב מה שיש מן הגולגולת מן העינים ולמעלה בין ברוב היקפה טרפה ובשר החופה את רוב הכרס שהוא ברובו לא סוף דבר ניטל רובו אלא אפי' נקרע כמו שהתבאר ודין חסרון בגולגולת יתבאר במשנה השנית:

כבר ביארנו במשנה שהדרוסה טרפה ושטרפותה מחמת נקב שהארס שורף ונוקב ענין הדריסה אינו שוה בכל החיות ובכל העופות יש מהם דורסים ויש מהם שאין דורסין כלל וכן יש מהם שדריסתם דריסה אצל קצת בעלי חיים ושאין דריסתם דריסה אצל קצתם וכיצד הוא הענין הבהמות אין להם דריסה כלל לא טהורות ולא טמאות ואין דריסה אלא בחיות הטמאות ובעופות הטמאים וכיצד הוא ענינם ארבעה ראשים יש בדורסים שבחיות והם הארי הזאב והחתול והחולדה כל אחד למה שמסור לו כמו שנבאר ובכלם יש תחתיהם שדינם שוה להם כיצד הארי דריסתו דריסה בכל בהמה ובכל חיה אפי' גדולות שבגדולות ואין צריך לומר בעוף כל חיה הדורסת שהיא גדולה מן הארי הרי היא כארי לענין דריסה אבל כל שאינה גסה הימנו אע"פ שהיא שוה לו הרי היא בדין זאב הזאב אין דריסתו דריסה בבהמה גסה אלא בבהמה דקה אף בגדולות שבמינן כגון רחלות ותישים ודומיהם ויש מי שאומר שיש לו דריסה בקטנה שבגסה כגון העגלים ואין הדברים נראין שאין חלוק בגסה בין גדולה לקטנה שאין הטעם בהצלה זו אלא מתוך גסות החומר שלה ולא עוד אלא שיש אומרים שהזאב יש לו דריסה אף בבהמה גסה ומצד מה שאמרו בסוגיא זו אמר רב בבהמה מן הזאב ולמעלה כלומר מן הזאב ולמעלה יש לו דריסה אבל מן הזאב ולמטה אין דריסה בבהמה והקשה על זו אילימא למעוטי חתול שאין לו דריסה בבהמה אפי' בדקה פשיטא דרוסת הזאב תנן ופירושו אפי' בדקה הא חתול לא וכי תימא דרוסת הזאב דמתניתין אף בגסה היא והוה אמינא דחתול מיהא יש לו דריסה בדקה אף בגסות שבהן כגון רחלים ותישים ואתא רב למימר בבהמה אף בדקה מן הזאב ולמעלה הא חתול אף בדקה לא ר"ל בגסה שבדקה והא פריש ר' יהודה דרוסת הזאב דוקא בדקה הא חתול לא ותירץ דמ"מ רב סבר דמיפלג פליג ואם כן ממתניתין לא הוה ממעטינן חתול מן הגסה שבדקה והם פוסקים כלשון זה וכתנא קמא דמתניתין ויש דריסה לזאב אף בגסה וכן כתבו בתוספות ובא רב ולימד שאף בדקה אין דריסה ממנו למטה אלא בדקה מן הדקה כמו שנתבאר ומ"מ אנו פוסקים כלישנא בתרא שאמר לעולם ר' יהודה לפרש בא ולא לחלוק ואף לתנא קמא זאב דמתניתין דוקא בדקה ואע"פ כן הוצרך רב לאמרה בדוקא למעוטי חתול משום דאי ממתניתין הוה אמינא דזאב בדקה דנקט לאו דוקא אלא ארחא דמילתא נקט זאב והוא הדין לחתול ואתא רב לאשמועינן דזאב בדקה דוקא זאב ולמעוטי חתול מן הדקה ר"ל מן הגסה שבדקה כמו שנבאר הא מ"מ אף הזאב דוקא בדקה:

כל חיה הדורסת שהיא גדולה מן הזאב עד הארי הרי היא כזאב היתה קטנה מן הזאב או אפי' שהיא שוה לו הרי דין שלה כדין חתול:

החתול יש לו דריסה בדקה שבדקה כגון גדיים וטלאים ואין צריך לומר בעופות אבל לא בשל מעלה מהם והנמייה הרי היא כחתול וכן כל חיה הדורסת שהיא דקה מן הזאב והוא שאמרו דריסת חתול ונמייה בגדיים וטלאים דרוסת חולדה בעופות כל שהיא למטה מן החתול בגסות הרי היא כחולדה וחולדה אין לה דריסה בשום בהמה וחיה אבל יש לה דריסה בכל עוף אפי' גס שבגסים וכל שהוא למטה מן החולדה אין לו דריסה הכלב אין לו דריסה כלל אפי' כלב גס שבגסים בעוף הדק שאינו אלא מעשה קוץ בעלמא השועל הדבר בספק אם יש לו דריסה אם לאו ומחמירין בו מספק למדרגות שבחתול ויש אומרים למדרגת חולדה:

על דרך זה בעצמו יש ראשי דורסים בעופות והוא (הנס) [הנץ] והוא הנקרא אישפארוויר והגס והוא הנקרא פאלקון או אווצטור ששניהם במדרגה אחת וכיצד הוא ענינם אין להם דריסה בבהמה וחיה כלל אפי' בגדי בן יומו וכל דריסתם אינה אלא בעופות ואף בעופות אין הדבר שוה בהם הגס יש לו דריסה בכל העופות אפי' גדולים שבגדולים הנץ אין לו דריסה אלא בעופות הדקים כגון יונים ותורים ותרנגולים הדקים אבל לא בתרנגולים גדולים ואווזים שאר עופות הטמאים הדורסים אם הם גדולים יותר מן הגס כגון נשר הרי דינם כגס ודריסתם דריסה אף בגדולים לא היו גדולים מן הגס יש להם דריסה בכל עוף ששוה להם בשיעור ואין צריך לומר בקטנים מהם אבל לא בגדולים מהם:

כל שיש לו דריסה על אותו הנדרס על הדרכים שביארנו אין הפרש בין שיש מצילין לנדרס והוא מתחמם לדרסו על כל פנים בין שאין לו מצילין אע"פ שבשעה שיש מצילין הוא מתחמם ביותר מ"מ אף במקום שאין מצילין הואיל ודורס נוקב ושורף ואפי' לא היה אף הנדרס בורח ומשתדל בהצלת עצמו: