מאירי על ברכות קיט

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב הונא לא שנו אלא שלא קנה וחזר וקנה אבל קנה וחזר וקנה אין צריך ור' יוחנן אמר אפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך והלכה כר' יוחנן וכלישנא בתרא ואף גדולי הפוסקים מסכימים בה אלא שיש להם גירסא אחרת, ויש פוסקים כר' יוחנן כלישנא קמא וכל שקנה ועדיין הם בידו וחזר וקנה אין צריך לברך שמאחר שברכות אלו אינן תורה הלך אחר המיקל ואין נראה כן, וברכה זו גדולי המפרשים ג"כ כתבו שמיד שקנה הבית או הכלים אע"פ שלא נשתמש בהם מברך ויש חולקים בדבר שלא לברך עד שישתמש בהם ונראה לי כדעת ראשון ממה שאמרו בתלמוד המערב קנה אומר שהחיינו, נתן לו במתנה אומר הטוב והמטיב, לבש אומר מלביש ערומים, אלמא קודם לבישה מברך בשעת קנייה ולמדת משם ג"כ שאם לא בנה ולא קנה אלא שנתנה לו שמברך הטוב והמטיב אע"ג שבגמ' שלנו לא חלקו בה, בתוספות כתבו שלא נאמרה ברכה זו אלא בקונה כלים שאין דרך לקנותם תמיד שאדם שמח ונהנה בקנייתם אבל כלים דקים שאדם קונה אותם תמיד ושאין שמח בקנייתם כגון מנעלים או חלוק אינו מברך מתורת חובה ואין נראה לי אלא כל כלים במשמע, זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר שלא בארנוהו:

המשנה הששית מברך על הרעה מעין הטובה כלומר שיברך על הרעה הטוב והמטיב וכן המברך על הטובה מעין הרעה ר"ל שיברך על הטובה דיין האמת הרי זה כעין תפלת שוא, ופרשו בגמ' אע"פ שאפשר קרוב להיות רעה נמשכת אחר טובה זו או טובה נמשכת אחר רעה זו כגון שטובה זו שהוא מברך עליה דיין האמת הוא שמצא מציאה ומתירא שמא יודע למלך ויהא חובשו עליה ומתוך יראתו מברך דיין האמת, וחמ"מ הואיל ותועלתו מצוי עכשיו והיזקנו אינו וודאי אין ראוי לברך אלא הטוב והמטיב, וכן על הרעה כגון שנכנס הנחל בתוך שדהו אלא שמחשב שלמחר יהנה ממנו שיזבל לו שדהו והוא רוצה לברך על שם סופו ואעפ"כ אין לו לברך אלא על שמצוי עכשיו, הצועק על מה שעבר הרי זו תפלת שוא שהרי אי אפשר להשתנות והביא משל על זה כגון שהיתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא שהרי כבר נוצר אם זכר ואם נקבה ומ"מ דוקא אחר מ' יוום אבל תוך מ' יום אין תפלתו שוא, וכן אם היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר ואומר יהי רצון שלא יהא זה בתוך ביתי הרי זו תפלת שוא שאין ראוי לו להתפלל על מה שאפ היה אי אפשר שלא להיות וכשהתפלל על מה שאין באפשר טעה ותפלתו שוא ושקר, אבל יש לו להתפלל שינצל ממנו או לבטוח בשם שאינה בביתו שהבוטח בשם אין תוחלת שלו נכזבה כבר אמר והבוטח בה' חסד יסובבנו, וכן אמר משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה', ואמרו ז"ל האי קרא מרישיה לסופיה מידריש, ומסופיה לרישיה מידריש, כלומר שלאיזה מהם יש לו משמעות מרישיה לסופיה מידריש מה טעם משמועה רעה לא יירא משום דנכון לבו בטוח בה', והוא הבטחה לצדיק שלא יתיירא מן הפורענות, ומסופיה לרישיה מידריש אינו הבטחה אלא הודעה שמי שלבו נכון ובטוח לא יהא לבו הומה להתיירא שאין יראה ראויה לצדיק אלא בדברי תורה שמא ישכח או שמא יכשל בהוראה, הא במלי דעלמא לא, זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה דבר שלא בארנוהו:

המשנה השביעית הנכנס לכרך מברך שתים אחת בכניסתו והוא שמברך לשם שהכניסו לשלום, ואחת ביציאתו שיברך את השם שהוציאו לשלום ובן עזאי אומר ד' ב' של תפלה וב' של הודיה והוא שבכניסתו מברך ב' אחת קודם שיכנס שיתפלל שיכינסהו שם לשלום ואחת אחר שנכנס שיודה על שהכניסו לשם לשלום, ושתים ביציאתו אחת קודם שיצא שיתפלל שיוציאהו משם לשלום ואחת אחר שיצא שיודה על שהציאהו משם לשלום, והלכה כבן עזאי, ולעולם נותן הודאה על מה שעבר כגון אחר שנכנס ואחר שיצא שאין לשון תפלה על מה שכבר עבר וצועק על מה שעתיד לבא כגון קודם שיכנס וקודם שיצא שלשון תפלה מונח על העתיד, זהו ביאור המשנה ומה שבא עליה בגמ' כך הוא נסח ברכות אלו הוא שבכניסתו הוא אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתכניסנו לכרך זה לשלום, בשעת יציאתו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתוציאני מכרך זה לשלום כך תוליכני לביתי או למחוז חפצי לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ואין צריך לעמוד בהם ר"ל להתעכב ולא להחזיר פניו לעזרה ולא להזכרה ומלכות:

ברכה זו הן בברכה שבתחילה הן בהודאה שבסוף אינה צריכה אלא למי שנכנס לכרך שאין בתי דינין מצויין בו ולא אימת מלכות ומכין וחובטין שלא מן הדין ואדם צריך לרחמי בוראו ואע"פ שאמרו בגמ' כן דוקא לחיוב אבל מ"מ התירת רשות לאדם לברך כן על כל מקום שהוא נכנס, ולא עוד אלא שגדולי הפוסקים אין מחלקים בה, ונראה שהם גורסים אלא אימא אף בכרך שדנין והורגין בו, ולשטה הראשונה גורסים אלא אימא בכרך שאין דנים והורגים בו:

מי שנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתכניסי לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מזו ומכיוצא בזו לעתיד לבא ולא יארע בי דבר קלקלה ועון, וכשיצא משם יאמר ברוך שהצילנו מן האור ויראה לי ענין זה שחמי טבריא וכו' וכיוצא בהן:

הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שיהא עסק זה לי לרפואה כי אל רופא חנם אתה, וכשיוצא אומר ברוך רופא חנם: