מאירי על ביצה יט

מי שאמר משובך זה אטול למחר אין אומרים שכל יוני השובך הוכנו בכך שאין הכנה מן הסתם אלא למה שצריך לו ואפילו אמר משובך זה אטול למחר יונים הצריכים לי אין זו הכנה ואע"פ שבדרבנן יש ברירה כמו שיתבאר והיה לנו לומר שההכנה חלה למפרע על אותם שבירר מ"מ לא חלה אותה הכנה אלא על מה שיברור וכשיכנס יטול ויניח עד שיברור הנבררים שבהם אחר שלא גמר בדעתו איזה מהם יטול ונמצא שלא חלה הכנה אלא על אותם שברר וכבר טלטל האחרים שלא לצורך:

נכנס לשובך והכין כל יוני השובך מגדולי המפרשים כתבו שלא חלה ההכנה אלא על הצריך וכן הם אומרים בכל מוקצה שאפילו הכינו כלו בפירוש אין הכנה חלה אלא על הצריך ואני מודה בסברא זו ביוני שובך שאין אדם נמלך להחריב שובכו אבל בשאר מוקצין יראה לי שההכנה חלה על כל מה שהוא מכין ואף למה שלא נצטרך לו שהרי אם יבאו אורחים יהא הכל צריך לו:

כבר ידעת שהמת מטמא באהל כל הכלים שבבית וכל שיש בבית פתחים והם פתוחים אף הכלים שתחת המשקוף בכלל האהל שהרי אף כלים שבבית הסמוך לו אם היה פותח טפח בין זו לזו בכלל האהל אבל אם הם סגורים אין הכלים שתחת המשקוף שחוץ לפתח בכלל האהל מן הדין אלא שחכמים גזרו טומאה מעכשו באותו פתח שסוף הטומאה לצאת משם ומתוך שאין אנו יודעים באיזה פתח תצא הטומאה מטמאין את כלן מעתה המת בתוך הבית והבית סתום מכל צדדיו הרי אותו בית כקבר וכל הנוגע בו מאחוריו ובגגו טמא נפתח בו פתח אחד אינו טמא אלא כנגד הפתח היו שם פתחים הרבה וכלן נעולים או כלן פתוחים כלן טמאים והיושב בצד כל פתח ופתח מהם או תחת האסקופא או תחת התקרה היוצאת על הפתח נטמא אע"פ שאינו תחת אהל המת מפני שגזרו מעכשיו טומאה באותו פתח שסוף טומאה לצאת משם ומתוך שלא ידענו באיזה פתח היא יוצאה מטמאין את כלן מספק היו כלן נעולים ונפתח אחד מהם או שגמר בלבו להוציאו באחת מהן או בחלון שיש בו ארבעה על ארבעה אפילו היתה פתיחה זו או מחשבה זו אחר שמת המת אע"פ שכל שהוא מן התורה אין ברירה הציל על שאר הפתחים ואין טמא אלא מה שהוא כנגד אותו הפתח דאע"פ שנטמאו מתחלה פקעה טומאתן וכל שכן אם היה אותו הפתח פתוח משעת מיתת המת ואילך: