מאירי על בבא מציעא קצ

אע"פ שלא הוזכר בתורה פטור לבעלים עמו אלא בשואל ולענין אונסין כך הוא הדין בכל השמירות ובכל החיובין כי ששאל בבעלים ר"ל ששאל הבעלים עם הדבר ששאל ממנו פטור אף מן הפשיעה ואין צריך לומר שכן בשאר השומרין שאם שומר חנם זה שאל את הבעלים בשעה שקבל את הפקדון או שהיה שאול לו מקודם פטור מן הפשיעה ובלבד שלא יהא פושע כל כך שיהא כמזיק בידים וכן שומר שכר ושוכר מן הפשיעה ומן הגנבה ואבדה כמו שביארנו במשנה וכן ביארנו שאע"פ שלא נשאלו הבעלים לאותה המלאכה שישאל הפרה לצרכה אלא למלאכה שבמקום אחר שלא עם הפרה הואיל ומלאכתו של שואל היה פטור:

כבר ביארנו שסוף הכונה בדברים אלו שיהא בעל הפרה שאול או שכור או שומר לשואל את הפרה או לשומר שלה בשעה שנעשה זה שומר עליה הן שיהא שאול לו באותה שעה בעצמה הן שהיה שאול לו קודם שישאל זה את פרתו הואיל ומ"מ נמצא שאול לו בשעה ששאל פרתו וכל שהוא כגון זה פטור אפילו לא היה שם הבעלים בשעת שבורה ומתה או הגנבה והאבדה אבל אם שאל זה את הפרה ומשכה וקנאה להיות שואל עליה ואחר שנעשה שואל או איזה משאר השומרין שאל את הבעלים או שכרן אפילו היו הבעלים עם השואל ועם הפרה ובאותה מלאכה בעצמה כגון שהיה חורש לו בפרתו ומתה חייב לשלם כלל אמרו בדין זה היה עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה לא היה עמו בשעת שאלה אע"פ שהיה עמו בשעת שבורה ומתה חייב וכן בכל השמירות ובכל החיובין: