מאירי על בבא מציעא קפו

שומר שכר שלא היתה תחלתו בפשיעה אבל היתה תחלתו בדרך שהדבר מצוי להזדמן בו דבר ששומר שכר חייב והיה סופו באונס פטור ואין אומרין בזו הואיל ותחלתו בדרך חיוב חייב ראיה לדבר שהרי הקשו לרבה על מה שהיה אומר שכל ששמר כדרך שאר בני אדם בשלהם ואירעו אונס פטור מזו שאמרו רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר אומדין אם היה יכול להציל וכו' ואפי' נכנס בשעה שבני אדם נכנסין ותירצה הוא דוקא בשנכנס בשעה שאין בני אדם נכנסין והקשו לו אם כן תחלתו בפשיעה הוא הא כל שהיינו סבורים להעמידה בשנכנס בשעה שבני אדם נכנסין אע"פ שלענין גנבה הדבר מצוי לגנבם כל שסופו באונס פטור:

רועה שהיה יכול לקדם ברועים ומקלות ולא קדם פושע הוא וחייב אחד שומר שכר ואחד שומר חנם אלא ששומר חנם דוקא שהיה מוצאם בחנם ושומר שכר אע"פ שאינו מוצאם אלא בשכר וחייב לחזר עד שימצא בשכירות בכדי ערך הבהמות וחוזר ונוטל שכרן מבעל הבית ואם לא עשה כן משלם חוץ משכר שהיה לו ליתן לרועים ואם לא היה מוצא בפחות מכדי דמיהן משלם כמה שהיה נהנה בעל הבית בבהמות אלו יותר מאחרות שכמותן שלא יהו רגילות אצלו וטרחו בקניית בהמות אחרות מעתה כל שומר שנאנסה בהמה מידו והיה יכול להציל בצוחה ולא צווח חייב אפילו שומר חנם שפשיעה היא:

שומר שנגנבה בהמה מידו באונס והוכר הגנב קודם שישבע ביארנו בפרק הגוזל שאף שומר חנם משלם ונפרע מן הגנב וכל שכן שומר שכר נשבע ופטרוהו ואח"כ הוכר הגנב אם שומר חנם הוא רצה עומד בשבועתו רצה עושה עמו דין ר"ל שפורע ונפרע הוא מן הגנב ואם שומר שכר אף בזו משלם והוא נפרע מן הגנב ויש מפרשים שכל שנשבע קודם שיוכר הגנב אין לו לשלם כלום אף בשומר שכר ולא נאמר כן אלא בקפץ ונשבע אחר שהוכר הגנב ואע"פ שהיה מוטל אף על שומר חנם לשלם הואיל וקפץ ונשבע רצה עומד בשבועתו:

כבר ביארנו במשנה שכל שהוליך את הבהמה למקום גדודי חיה ולסטים פשיעה היא וחייב לשלם ותדע שכך הוא הדין בכל שהיה הוא סבה שהליסטים באו בכאן כל שמצאו בדרך והודיעו מקום תחנותו אע"פ שגזם לו כך וכך רועים אנחנו וכך וכך כלי מלחמה יש לנו כך וכך כלבים או כך וכך קליעות המשליכות אבנים הואיל והודיעו מקום תחנותו מ"מ פושע הוא וכן אפילו לא הודיעו כל שהתחיל הוא להתגרות עמו ולחרפו בדברים שמא אותו הכעס הביאו לכך:

רועה שטען הצלתי על ידי רועים בשכר נשבע ונוטל מה שטען עד כדי דמיהן שהרי היה יכול לומר נטרפה והיה פטור בשבועה אבל שכר ולא הציל יראה שאינו נוטל שכרו שלא היה לו לשכור אלא על מנת שיצילו: