מאירי על בבא מציעא קפד
Meiri on Bava Metzia 184 · מאירי על בבא מציעא · free full Hebrew text
Open in the reader →השוכר את הפועל לקצות בתאנים ר"ל ליבשן הרי זה אוכל ופטור מן המעשר שהרי מכיון שדעתו ליבשן נמצא שלא נגמרה מלאכתו ואם התנה לו על מנת שיאכל הוא ובנו או שיאכל בנו בשכרו הוא אוכל ופטור אבל בנו מקח גמור הוא והוקבע לו למעשר אסור בו:
כבר ביארנו שהפועל בשל הקדש אינו אוכל היה פועל בנטע רבעי אינו אוכל שהרי אסור לאכול חוץ לירושלם ומ"מ אם היה דעתו של פועל שאינו רבעי ואף בעל הכרם לא הודיעו הרי זה טעות ופודה ומאכילן:
השוכר את הפועל לדרוס את קציעותיו לעשות מהם עגולין אוכל שהרי לא נגמרה מלאכתו לפי מחשבתו אחר שכונתו לעשות מהן עגולים עד שיעשו העגולין נעשו העגולין כבר נגמרו למעשר ואפילו נתפרסו והוא צריך לחזור ולדרסן לעגלן פעם אחרת לא פקעה קביעותן שכר את הפועל לדרוס קציעות אלו ולעשות מהן עגולין והיה הפועל סבור שתחלת דריסה היא ואף בעל התאנים לא הודיעו הרי זה כעין טעות ומעשר ואוכל:
כבר ביארנו במסכת ע"ז שכשהיין נמשך מן הגת זב והולך לו לבור שהוא בקרקע כנגד ראשו של גת התחתון ומשימין סל גדול על פי הבור והולך מן המרזב לסל ומן הסל לבור ועומד שם היין עד שיקפא ר"ל שאותם חרצנים וזגים המתגלגלים שם יהו צפות למעלה והוא הנקרא קיפוי דבור ואח"כ משימין את היין בחביות ואף שם מתגלגלים חרצנים וזגים דקים ולרוב רתיחת היין מתגלגלות וצפות למעלה והוא הנקרא קיפוי של חביות ולענין מעשר לא נקרא היין יין גמור להיות נגמרה מלאכתו למעשר ליאסר בשתיית עראי עד שיקפה קיפוי זה של חביות וישלה החרצנים והזגים מעל פני החבית ומנהג העולם כשאדם שוכר את הפועל לסתום את החביות אותו הפועל משלה חרצנים וזגים וסותם ואם בעל הבית זה כבר השלה וסתם ואח"כ נתפתחו חביותיו ושכר את הפועל לסתום את חביותיו והיה הפועל סבור שהיא תחלת סתימה ועדין לא הושלה חרצן וזג שבה ושהוא ראוי לשתות ממנה ואח"כ נודע לו שכבר הושלו ונסתמו אלא שנתפתחו ונקבעות הן למעשר הרי זה גם כן כעין טעות ומעשר בעל הבית ופועל אוכל:
קוצץ אדם על ידי עצמו ועל ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שהם בני דעת ר"ל שיכול להתנות בעל הבית עמו שלא יאכל לא הוא ולא אלו שהזכרנו ותנאו קיים ואע"פ שמתנה על מה שכתוב בתורה הרי תנאי ממון הוא וקיים וכבר מחלו אבל קטנים אין יכול לפסוק עליהם מפני שאינן בני דעת כדי למחול ואביהם אין יכול למחול את זכותם אע"פ ששכירותם שלו ושהוא מעלה להם מזונות שמן השמים זכו בכך וכן אינו קוצץ על בהמתו לחסמה או להמנע שלא לאכול: