מאירי על בבא מציעא קיז

לעולם יהא אדם זהיר שלא לבייש את אשתו שמתוך שדמעתה מצויה עונש אונאתה קרוב לבא דרך אזהרה אמרו כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה מכאן אמרו שכל שאדם עושה בנכסי ביתו ומזונות בניו ובנותיו ומלבושיהם ילך בהם אחר עצת אשתו שמתוך כך שלום מצוי בתוך ביתו ולעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה אלא על עסקי תבואה דרך צחות אמרו במשלם שערי דברא נקיט ואתי תיגרא:

אע"פ שרוב תפלה אי אפשר שלא ליענות בה מ"מ כשהיא יוצאה ממעמקי הלב עד שהדמעה גוברת עליו מקובלת ביותר דרך צחות אמרו מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו:

לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו ששמירה מעולה מצויה בה הרבה עד שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנ' ולאברם היטיב בעבורה:

המאונה את הגר בדברים עובר בשלשה לאוין אל תונו איש את אחיו לא תונו איש את עמיתו וגר לא תונה ואם לחצו והונהו בממון עובר בשלשה לאוין אל תונו איש את אחיו לא תונו איש את עמיתו ולא תלחצנו הא למדת שלאו של וגר לא תונה אינו אלא באונאת דברים ולאו של לא תלחצנו אינו אלא באונאת ממון ושנים האחרים בין באונאת ממון בין באונאת דברים:

תנור העשוי חליות חליות של חרש והעמידן ונתן חול בין חוליא לחוליא וטח את הכל מבחוץ בטיט הרי זה מקבל טומאה ואע"פ שנתן חול בין חוליא לחוליא כדי שלא תכנס הטיחה ביניהם ויהא פירוקו נקל כשירצה לטלטלו ממקום למקום מכיון שנתחבר נתחבר והרי הוא כאלו כלו של חרס אחד וכבר ביארנוה בשלישי של ברכות:

כל שגדור בדרכים הדתיים הרי הוא בכלל אונאה אבל עובדי האלילים אינם בכלל אחוה כדי לכללן בדין אונאה הבאה דרך מקח וממכר כלל אמרו חכמים לא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו: