מאירי על בבא קמא צה

הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ונגחו בעל הבית פטור והוא עושה דין עם בעל השור ואם ברשות נכנס ר"ל שקבל עליו שמירתו בעל הבית חייב בכל הנזק והוא גובה מן המזיק חצי נזק לתם ושלם במועד:

וגדולי הדורות שלפנינו פסקו שלא קבל עליו שמירת של עולם מתוך שהם מספקין בו אחר שלא נתברר בגמרא דין שאלה זו ולא נראו לי דבריהם שפשוטן של שמועות כך הוא ואע"פ שהתלמוד דוחה ומתרצן דחיה בעלמא היא:

לפי מה שביארנו מי שהכניס פירותיו שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית והוזקה באכילתה פטור וכן הדין אם הכניסן ברשות ולא קבל עליו בעל הבית שמירתן ואין צריך לומר אם קבל שמירתן יש צדדים שאם הכניס ברשות ולא קבל בעל הבית עליו שמירתן שחייב המכניס אף בהוזקה דרך אכילה ונמצא בזו כניסה ברשות חמורה מכניסה שלא ברשות וכיצד הוא דבר זה הרי שנתן לו רשות להכניס אבל לא שיקבל שמירתו והכנסה זו היא על דבר שבעל החצר צריך להניח לו ביתו ולסלק שמירתו חייב המכניס בנזקי בהמתו של בעל הבית אף בהוזקה דרך אכילה מעתה אשה שנכנסה לאפות עיסתה בביתו של אחר ברשות בעל הבית אלא שלא קבל עליו שמירתה והרי מן הראוי שיניח לה את הבית מתוך שהיא צריכה צניעות בלישתה ועריכתה אם באה בהמתו של בעל הבית ואכלה את העיסה ומתה מחמת אכילתה האשה חייבת וכן כל כיוצא בזה:

מי שהכניס שורו בחצר חברו שלא ברשות והיה שם בור סתום כראוי ודחף בה את השור עד שגלהו בעל השור חייב בנזקי בעל חצר ובעל החצר חייב בנזקי הבור אם הפקיר רשותו ואע"פ שאמרו איש בור ולא שור בור מ"מ הואיל ומוטל עליו לסתמו או לכסותו כראוי ולא עשה הרי הוא כאלו עשאו ולא אמרו כן אלא בתקלה הנעשית על ידי שור ואינה מוטלת עליו לסלקה:

הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות והזיק השור את בעל הבית או שהוזק הוא בו מאליו כגון שנתקל בו חייב בעל השור וכן אם רבץ ושבר כלים ברביצתו או נתקל בו בעל הבית לאחר רביצתו והוזק:

הטיל גללים ונטנפו בהם כליו של בעל הבית בשעת נפילה חייב ואם לאחר מכן פטור שהגללים בור הם ואין בהם חיוב כלים הוזק הוא עצמו בהם פרשו חכמי הצרפתים שחייב בעל השור ואין פוטרין אותו משום איש בור ולא שור בור שכל שהיה שלו בשעת נפילה כגון זו וכגון נפלה גמלו עליו לסלק וכל שלא סלקו הוא עשאו וכן אע"פ שסתם גללים הוא מפקירן או אפילו הפקירם בהדיא אין זה כלום שאין בור זה נעשה באונס כדי שתפטרהו כל שהוא מפקירן כמו שהתבאר בפרק המניח אדרבה דרכו בכך ולא היה לו להכניסו והרי הוא כאלו עשאו ואין זה דומה לשורו שחפר בור ברשות הרבים שאין זה חפירה שלו:

נכנס הוא עצמו לחצר בעל הבית והזיק את בעל הבית או שהוזק בו מאליו חייב ואם בעל הבית הזיקו פטור במה דברים אמורים בשלא ידע בעל הבית שהוא בחצרו אבל אם ידע בו אפילו בעל הבית חייב אם הזיקו בידים אף בלא כונה שאם יש לו רשות להוציאו אין לו רשות להכותו ולהזיקו ויש אומרים אף בהזיק בעל הבית את שורו של מכניס ומ"מ זה שאמר שאין לו רשות להכותו דוקא עד שיתרהו לצאת אבל אם התרהו לצאת ולא רצה לצאת רשאי להכותו ולרדותו כמו שבארנו בפרק המניח: