מאירי על בבא קמא עט
Meiri on Bava Kamma 79 · מאירי על בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →שור של חרש שוטה וקטן שהעמידו לו בית דין אפטרופוס והועד והמית את האדם אין אפטרופוס זה משלם כופר שהכופר אינו אלא כפרה שהוא חייב מיתה בידי שמים ומתכפר לו בתשלום דמי הנהרג שאע"פ שהכופר כפרה בנהרג שמין אותו ולא בדמי בעל השור ומאחר שאינו אלא כפרה אין אלו בני כפרה:
שור מועד של שני שותפין שהמית את האדם כל אחד מהם חייב לשלם כופר שלם אחר שהכופר כפרה הוא הרי כל אחד ואחד צריך כפרה:
כל דבר שהוא צריך כפרה הוחזקו הבעלים בעינינו שלא להתרשל בענין ואין ממשכנים אותם על זה כגון חטאות ואשמות אבל דבר שאינו בא אלא מצד נדבה כגון ערכים ועולות ושלמים ממשכנין אותם שמא יהא קל בעיניו להתרשל עליהם ואע"פ שאין כפרה אלא לרצונו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וחטאת נזיר מ"מ הואיל ואינה מעכבת לשתות יין שמא יאחרנה וממשכנין אותו עליה מי שנתחייב בכופר אע"פ שהוא בא לכפרה הואיל ואין זה הולך למזבח ולא לבדק הבית אלא שהוא ממון חברו קל הדבר בעיניו וממשכנין אותם ומ"מ יראה לי שאין ממשכנין בו אלא בית דין שבירושלים שאין בתי דינין שבשאר עיירות נזקקים לכפרה:
כבר ידעת שהשואל את השור נכנס תחת הבעלים לכל דיני נגיחותיו ומ"מ אם שאלו בחזקת תם ונמצא מועד אם לא ידע השואל שיהא נגחן כלל השואל פטור והבעלים חייבים בנזק שלם שלא קבל עליהם שמירת מועד ואם היה יודע שכבר נגח אלא שלא היה יודע שיהא מועד משלם השואל חצי נזק ובעלים חצי נזק שאפילו היה תם כמו שהיה סבור חצי נזק היה משלם ולא נפטרו הבעלים מחמת רשות משנה שאין רשות משנה ממשאיל לשואל שמ"מ שם בעליו עמו: