מאירי על בבא קמא מה

מי שהדליק בחצרו והרחיק בכדי שאין הדלקה ראויה לעבור לתוך של חברו ועברה פטור מכה בידי שמים היא וכן אם היה גדר הראוי לעכב את האש בנתים ונפל הגדר שלא מחמת הדלקה אם היה יכול לגדור קודם שתעבור הדלקה חייב שאע"פ שאין כאן חציו כל שאין חיוב מצד חציו יש בו חיוב מצד ממונו ומכיון שהיה לו לגדור ולא גדר שורו הוא ולא נעל בפניו ואם לא היה יכול פטור:

כבר ידעת שחיוב דלקה אינה בכלים הטמונים בתוך הגדיש אלא שיש בדבר הזה תנאים ומתבארים בקצת פרקים של מסכתא זו:

כבר בארנו שחיוב אשו לא מצד חציו הוא לבד אלא אף מצד ממונו אם כן כל זמן שאין שם חיוב מצד חציו שהיה גדר בנתים ונפל שלא מחמת הדלקה אלא שהיה בידו לגדרו ולא גדר שאין כאן חיוב חציו שהרי כבר כלו בשהגיע לגדר חייב מ"מ משום ממונו ובזו הוא שפטרו בו את הכלים הטמונים הא כל שחייב בו משום חציו חייב הוא על הכלים כמזיק בידים וכשאין חיוב משום ממונו והוא לדעת קצת כגון שהדליק בגחלת שאינה שלו ושלא ברשותו שלא נעשית הגחלת שלו מצד רשותו חייב משום חציו וכן אע"פ שבנזקי ממונו אין אדם מתחייב אלא בגוף הנזק באשו חייב בנזק וצער ושבת ורפוי כל שנשרף איזה אבר של חברו באשו ולא היה יכול לברוח ומ"מ בבשת מיהא פטור עד שיתכוין לו כמו שיתבאר וארבעה דברים אלו שנתחייב בהם יש אומרים דוקא בכפות הא בשאינו כפות פטור מכל וכל שהיה לו לברוח ויש אומרים שלא נאמר היה לו לברוח אלא לענין מיתה הא לענין נזקין חייב וכן יש מפרשים שכל זמן שאין חייב משום ממונו כגון נכסי הקדש ומטעם רעהו חייב משום חציו ואדם אין בו ספק שחייב בנכסי הקדש כבנכסי הדיוט ויש אומרין שאף משום ממונו חייב בנכסי הקדש לא נתמעט מרעהו אלא נזקי השור ואין זה נראה:

שמא ממה שכתבנו אתה למד שלדעת האומר אשו משום ממונו לבד לא יהא חייב אלא במדליק בגחלת שלו או שמדליק בשלו שנעשית שלו מצד רשותו ואף גדולי הרבנים וראשוני הגאונים כתבוה כן אלא שבתוספות כתבו שאף מדליק באש של אחרים ואף בשלו חייב ואף הכופף קמתו של חברו בפני הדלקה כמו שיתבאר בפרק הכונס אלא פירושו שחייב בו כנזקי שורו ושאר ממונו ואף באש של אחרים ושהוא מדליק בשלו ממונו הוא שאם הוא מדליק בגדיש של אחרים אין צריך בה לממונו שנזקי גופו הם ולדעתם קשה למצוא צד שלא יהא נאמר עליו חיוב ממונו ולענין פסק אין לנו שהרי הלכה שחיובו משום חציו וכל שאין שם חציו חייב משום ממונו: