מאירי על בבא קמא רלח

לעולם לא ישתדל האמן להרבות בדבר שהוא יודע בו שהוא לעצמו כדי להרויח ולהרבות בשבילו ביתר ממה שאין צריך לבגד והוא שאמרו שלא יטיל יותר משלש חכין והוא שדרך הסורקים שהזכרנו למעלה להמשיך הבגד ע"י מסמרות כדי להאריך מה שנתקצר יותר מדאי ועונבים אבנים בכנפי הבגד ותופר בהן לולאות שנותנין במסמרים וכשהוא מושך בחזקה אותם העניבות נשארות בולטות ביתר על שאר הבגד והוא מקצען אחר כן לעצמו ותופר הנקב אחר כן במעשה מחט דק ואמר שלא ירבה בשבילו בתפירה כדי שיוכל למתחן הרבה עד שישארו ארוכות יותר מדאי אלא שלשה הכי גידין ר"ל שלשה תפירות כדי שלא ימתח אלא בכדי משיכה ששלשה חכין מקבלין וכן כל כיוצא בזה וכן צריך להזהר שיעשה אומנותו על הדרך היותר נאות לתועלת בעל הבית והוא שאמר שלא יסרוק את הבגד לשתיו אלא לערבו שהסורק דרך שתיו נקרע בנקל ואם הוא מלבוש שסריקתו בערבו מועלת יותר יעשה וכשהוא תופר נקב הנשאר אחר קצוע הבליטה להשוותו עם שאר הבגד במעשה מחט דק הנקרא שרצי"ר משוהו לארכו של בגד ולא לרחבו ואם בא להאריך בחתכת הבגד כדי להשוותה יפה יותר רשאי עד טפח:

אע"פ שאמרו אין לוקחין מן הסורק מוכין מפני שאינן שלו לוקחין ממנו מ"מ כר וכסת מלאים מוכין שהרי קנאם בשנוי:

אין לוקחין מן הצבע דוגמאות והוא שמביאין לו תמיד חתכות בגד דקות צבועים להורות לו מהם צבע שאדם רוצה בו ולא אותות והוא שנותנין לו חתכות בגד שיצבעם הוא להראות היאך יקלוט אותו בגד את הצבע ולא תלושין של צמר והוא צמר שתולש ממקומות שהצמר בולט בבגד שלא יעכב קליטת הצבע אבל לוקחין בגד צבוע או טווי של בגד שלם שכיוצא באלו אין מקום לגנבן וכן אם היה בגד בכל מקום אף בלא טווי ואריג כלבדים וכיוצא בהם:

אין לוקחים מן הגרדי אירין והוא צמר שהוא מניח בקנה של ערב כדי שלא יצא הערב מן הקנה לכאן ולכאן ולא נירין ופרשו חכמי הצרפתים בהם ליציש וכבר בארנו ענינם במסכת שבת ולא פונקין והוא ערב מצבע אחר שנותנין להם בעלי בתים לארגם בראש הבגד ולפעמים אין מרגישין בכך ולא שיורי פקעיות אבל לוקחין ממנו בגד ארוג אפילו היה מנמר שנראה שהוא בא מהרבה מקומות שמ"מ קנאו בשנוי וכן טווי אפילו לא נטוה אלא טויה גסה בדרך שרשרות:

הנותן עורות לעבדן הקיצועים והצמר הנתלש מן העור הרי הוא של בעל הבית והעולה משטף המים הרי אלו שלו:

שלשה חוטין אלו שאמרנו והם של כובס אם לא נטלן הרי הן של בעל הבית ועולין למנין תכלת למדת מלא קשר גודל שצריך להרחיק תכלת של ציצית משפת הבגד כמו שיתבאר במקומו:

מסתתי אבנים ומפסגי אילנות והוא שכשיש ענפים יותר מדאי נוטלין אחד מבין שתים או מבין שלש ומפסקי גפנים ומנכשי זרעים והוא לקוט עשבים ומנקפים והוא לקוט קוצים מבין זרעים כלם תלויים בדעתו של בעל הבית וכל שרואים מדרכו שיקפיד אסור ושחת של תבואה רוב מקומות קפידים עליה ואסור וכלל גדול בדברים אלו מנהג המדינה ועל הכל יזהר אדם להיות מלאכתו באמונה שאין לו לאדם אלא שם טוב הנמשך מפעלותיו ומעשיו של אדם מעידים לו בעולם הזה ודנין אותו לעולם הבא אשרי מי שגדל בשם טוב ומי שיאמר עליו על טוב פעלותיו והלך לפניך צדקך כבוד יי' יאספך:

ונשלם הפרק ונשלמה המסכתא תהלה לאל ומהנה נשלם מה: שנראה לכללו במסכת בבא קמא ת"ל יבא אחריו מה שיראה: לכללו בתלמוד בבא מציעא בעזרת הצור ובישועתו אמן: אמן סלה.