מאירי על בבא קמא קנ

שנים שאמרו לאחד גנבת והודה ואמר גנבתי כדבריכם אלא שאיני מודה מפני העדאתכם שלא גנבתי לפניכם ולא עוד אלא שהוזמו עדים אלו מ"מ הודאתו של זה מחמת פחד עדותם הוא שהוא מתירא שמא לא יוכל להזימם ואינה הודאה הפוטרת בקנס ואם באו עדים אח"כ על גנבתו משלם כפל אלא שכפל זה אותם העדים משלמין אותו לזה שהעידו עליו בשקרות ושמא היה מודה בו ויפטר והוא משלם את הקרן שכבר הוא מודה בו וכן יתבאר בסוף השמועה ואם הודה בטביחה גם כן מעצמו אחר הודאה זו ובאו עדים אח"כ חייב הוא אף בתשלומי הטביחה:

שנים שאמרו גנבת וזה מודה ואומר הן גנבתי אלא שאיני מודה מפני העדאתכם שלא גנבתי בפניכם אלא בפני פלני ופלני גנבתי והוזמו אלו שאמרו לו גנבת ובאו אלו שהודה הוא שבפניהם גנב והעידו שגנב בפניהם אע"פ שהודאתו מחמת פחד המוזמין מ"מ פטור הוא מן הקנס מפני שעדותן של האחרונים אינה עדות שהרי אי אפשר להזימה אחר שזה שמעידין עליו מודה בעדותם וכל עדות שאי אתה יכול להזימה הן מחמת שלא ידעו באיזה יום הן מחמת טענה זו שהזכרנו הן מחמת כל דבר אינה עדות ונמצאת הודאתו הודאה וכן אם הודה בטביחה על הדרך האמור ר"ל שבאו אותם עדים והעידו פטור על הדרך שבארנו: