מאירי על בבא קמא קל
Meiri on Bava Kamma 130 · מאירי על בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →וכן אם נשבע והודה ואח"כ נשבע שאבד אח"כ והודה וכן כמה פעמים משלם חומש על כל אחת ואחת שנאמר וחמישיתיו התורה רבתה חמישיות הרבה לקרן אחד נמצא שאם נשבע ארבעה פעמים חומשו עולה לכפל שחומש זה חומשא מלבר הוא לפי סוגיא זו וכן הוא חייב אשם על כל אחת ואחת והחומש הוא לבעל הפקדון ומפני זה נקרא ממון הדיוט:
זה שכתבנו בנשבע ארבעה פעמים פירושו בבתי דינין מיוחדים שאם בבית דין אחד כיון שהוחזק כפרן היאך מקבלים שבועתו פעם אחרת שאם בנשבע והודה ולענין חומש אתה בא לומר כן מאחר שלא הוחזק כפרן בעדים מ"מ היאך מוסרין הואיל וראינוהו מתקלקל אחר תשובתו אלא בבתי דינין אחרים:
גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור אע"פ שממילא הוא בא ואע"פ שאין זה שנוי גמור שהרי שור בן יומו קרוי שור שנאמר שור או כשב או עז כי יולד ואיל בן יומו קרוי איל שנאמר אילי צאנך לא אכלתי השתא אילים לא אכל הא כבשים אכל אלא איל בן יומו קרוי איל אעפ"כ דרך כלל שנוי הוא זה ומשלם כפל כעין שגנב ואינו משלם כלל תשלומי ארבעה וחמשה הואיל ושחטם אחר שנעשו ברשותו איל ושור מפני שנעשו שנוי בידו וקנאם ושלו הוא טובח ושלו הוא המוכר:
זה שאמרו בכאן טלאים כדמעיקרא דמים כשל עכשו פירושו שאם גנב טלאים ונעשו אילים אינו משלם אלא טלאים או דמיהם בקרן וכפל שהכפל על שעת הגנבה הוא נמשך אבל אם לא נשתנו אלא בדמים כגון שהוקרו הטלאים ועמדו בשעת טביחה על דמי אילים משלם אף בכפל דמי אילים כשל עכשו כמו שבארנו למעלה ורוב מפרשים פרשוה בדרך אחרת:
כבר ידעת באתנן זונה שהוא מאיסורי מזבח שנאמר לא תביא אתנן זונה וגו' ומ"מ לא נאסר באתנן ומחיר אלא בגופם הא שנוייהם וחלופיהם לא נאסרו ולפיכך אינו חל אלא על דבר הראוי לגבי מזבח נתן לה חטים ועשאם סלת זיתים ועשאתן שמן ענבים ועשאתן יין הרי הם כשרים ואין צריך לומר שולדות בהמת אתנן מותרין: